אני בנאדם נחמד.
אין מה לעשות, בדסם והכל טוב ויפה (ומעבר לכך- וטוב שכך) אבל עם זה שאני יכולה להיות "קפואה" ועם התוספות שיש כשמגיעים לסשן, תכלס. בסופו של יום אני בנאדם נחמד. אני אישיות חביבה ואנרגטית. אני לא מאמינה בלהרים את הקול כשאפשר להמנע מזה. בשביל מה זה טוב? זה לא.
יש הרבה דברים קטנים וגדולים שאיתם אפשר להגדיר את המכלול הסופי של מי זאת דאבל וגם אז לא יהיה ניתן לראות ולהגיע להכל.
אבל אני בנאדם נחמד.
אז למה? למה בשם תשעת מדורי גיהנום אנשים משחקים איתי משחקים?! זה עושה לכם טוב? זה גורם לכם אושר לראות אותי קורסת?
אני שואלת ברצינות!
לא מדברת בכלל על ה"רשעות" שיש בבדסם. היי, אני עושה את זה טוב מספיק תודה רבה, אבל באמת, בשביל מה זה טוב?
ואם אתם כבר מכירים אותי כל כך טוב, אם אתם כבר מכירים את התתי-הבעות-פנים שלי כדי לדעת בדיוק מה קורה איתי, אז זה אומר שאפשרתי לכם להגיע לשם. אז למה? למה למעול באמון הזה שנתתי לכם כשנפתחתי ככה?
כדי לראות אותי קורסת? כי זה עושה לכם את זה? הסאדיזם שלכם באמת מגיע לרמות האלה?
אז הנה. קרסתי.
תהנו.
אם באמת הצלחתם להכיר אותי אתם כבר מבינים שזאת הפעם האחרונה שתהיה לכם האפשרות לעשות את זה. אתם כבר יודעם שאני, לשם לא חוזרת.
ואולי אני בכלל צריכה להגיד לכם תודה? לא, לא, ברצינות. תודה אמיתית ולא ה"נימוסית" או ה"אני-אגרום-לזה-להשמע-כמו-תודה-אבל-אני-לא-באמת-אומרת-תודה". תודה. כי בזכותכם למדתי למצוא מסנן נוסף. אלמלא ההתנהגות הזאת לא הייתי יכולה לחשוב בכלל עם האפשרות של דברים שכאלה. כמו שאומרים... "כל יום לומדים משהו חדש, ויום שבו למדת משהו הוא יום שאינו מבוזבז"... תודה שלא בזבזתם לי את היום 😄
תודה שהראתם לי שוב שאני באמת בנאדם נחמד. שזאת לא סתם אשלייה או שגעון גדלות שיש לי אבל שאני באמת אני.
תודה.
לפני 13 שנים. 23 בספטמבר 2011 בשעה 7:04