לפני 14 שנים. 22 ביולי 2010 בשעה 18:34
קיימת אשה.או אולי מוטב לומר מתרחשת אשה.יום אחד הייתי בדרכה באקראי,האומנם באקראי?
זוהי אשה הנוהגת לחלוף לפרקים ברחוב בו אני משתרך בחזרה מעבודתי.
לפני שבוע חלפה על פני,כרגיל,ללא עניין מיוחד.אני,ואף זאת כרגיל,סבתי על עקביי והתבוננתי אחריה.לפתע עצרה והסתובבה אף היא,והורתה לי בתנועת-יד לגשת אליה.
היא אמרה לי שכעת היא לוקחת אותי אליה ושעלי ללכת אחריה,ואני מייד עשיתי זאת כי היא אמרה לי.היא הלוא אמרה לי,ואיך יכולתי שלא לציית למה שהיא אומרת לי?
חשבתי שאם היא אומרת לי,ברור שיש לה כל הסמכות והידע לומר לי זאת.לא יכולתי לשער בנפשי שלא אעשה מה שתאמר לי,כי היא הרי יודעת מה שהיא אומרת לי אם היא צועדת ומדברת בביטחה כזאת.
כעת אני שלה. ברור שלא יכולתי לנהוג אחרת,אני בכל זאת הייתי רוצה לשאול אם נהגתי כהלכה,ובעצם אפילו לא לשאול,אלא רק לדווח.
