יופי, מיסי...

דברים לא כלכך מפחידים כמו שחשבתי שהם
ואני מסוגלת לשחרר קצת מעצורים... ואפילו לא צריכה יותר מדי אלכוהול בשביל זה. בליינדפולד עובד יופי.

אני גאה בעצמי :)

אחרי שטעמתי קצת מפה וקצת משם, יומיים בסיאול, יומיים בדלהי, שלושה ימים במומביי, יומיים בשיאן ועוד שלושה ימים בביג'ינג כל מה שאני יכולה להגיד זה - איך לעזאזל אפשר לראות את הודו, סין, וקוריאה בשבועיים?!?

גם עם לו"ז צפוף (בטירוף...) כל מה שזה נתן לי זה חוויות קצת מטורפות, בדידות שלא תאמן, ורצון עמוק מאוד לחזור. להרבה זמן.

וכשחזרתי לארץ א, והכלב היפהפה שלי קפץ עלי (פחדתי שלא יזכור אותי, כי אימצנו אותו רק שבוע וחצי לפני שנסעתי), ולפני מקלחת ואוכל ולישון פשוט הוצאתי איתו לריצה ברחבי היישוב, הרגשתי סוף סוף שאני ממש לא לבד, למרות שאני והחבר נפרדנו, ולמרות שכל החברים שלי גרים רחוק ממני, ולמרות הכל.

וגם יפה פה ביישוב שלי וטוב להיות בבית :)

יש לי כדורים לורטיגו והרבה רופאים הסתכלו עלי וניסו לפתור את חידת הסחרחורות שלי.

אבל הראש שלי פשוט מסוחרר ממחשבות שרצות בו ופנטזיות שלא נותנות לו לנוח.

זה שאני חסרת נסיון לא הופך אותי אוטומטית לטיפשה, עיוורת וחרשת.

לבוא ולהגיד שאני לא מבינה כלום ולא יודעת כלום, אבל שזה לא ידאיג אותי, כי אתה - סופר-אדון, יודע-כל עם הו-כה-הרבה נסיון ומספר מכובד של שפחות שהתחננו רק לעוד קצת ברזומה - תבוא ותראה לי, תוך זיון או שניים שיחנכו אותי, ידריכו אותי, ינחו אותי וילמדו אותי את כל מה שאני צריכה לדעת. ואז, הו אז, אבין שכל האינטואיציות שהיו לי היו שגויות לחלוטין, ואבין את מקומי. אני אהיה שפחה טובה.

....thanks, but no thanks.

אל תזלזלו באינטילגנציה שלי. בבקשה 😄

והתחושה שזה נותן לי היא ריקנית למדי.