סיימתי לקפל כביסה, לתלות כביסה, לסדר את הכביסה המקופלת בארונות, לרחוץ את הכלים, לטאטא ולתת לממלכה צורה נעימה, ועכשיו אני פנויה להמשך הסיפור.
אז כפי שסיפרתי, היה זה ב- 27 לנובמבר, ערב לפני יום הולדתי וחברותי הוניליות (אז גם אני הייתי ונילית) הצטרפו אלי לחגוג בדאנג'ן. שתינו, רקדנו, נהנינו, האווירה היתה מחשמלת כרגיל, ומצב הרוח היה מרומם ביותר.
ואז ניגשה אלי בטי, כמו שרק מלכה יכולה לגשת - ונשקה לי נשיקה צרפתית ארוכה וסוערת.
הבזקי מחשבות עברו לי בראש באותו רגע בדיבור אל עצמי, משהו בנוסח: "תרגעי, ממתי את לסבית? אבל זה כיף... מאוד נעים, טוב - לכי על זה, זה יום ההולדת שלך, את ילדה גדולה - כבר 31, מותר לך!"
אז התנשקנו והיה נפלא, הייתי בטוחה שזו חוויה חד פעמית של שיכרון מיין ושכרון חושים רגעי, אבל בהמשך הערב כבר מצאתי את עצמי נמשכת הצידה אל ברכי המלכה להמשך נשיקות ומיזמוזים, כשחברותי מתבוננות מהצד משועשעות מהתעוזה הלא צפויה הזו, ובינתיים שולחות סאבים מזדמנים להביא להן שתיה ולמסז' להן את כפות הרגלים להנאתן.
בדרך החוצה בטי אמרה שהיא רוצה להזמין אותי למחרת למסיבה פרטית של כמה חברים מהמועדון. שאני אגיד לא למסיבה ביום ההולדת שלי??? ברור שלא!!! אז הסכמתי בשמחה, ובסקרנות...
את ההמשך אני אספר בפעם אחרת... חובות הממלכה קוראות לי.
הייתי סקרנית לראות ולהתנסות
לפני 20 שנים. 21 בינואר 2004 בשעה 10:25