כשהגעתי לכאן, ב- 28 לנובמבר,יום הולדתי ה- 31, הייתי ונילה סקרנית שהפכה בן לילה לסוויצית, קולרה כסאבית של אדם מקסים שהוא גם דום נפלא, ומלכה כתומה שהיא אישה מדהימה, והפכנו למשולש שמפינותיו יוצאים עוד כל מיני נספחים בדמות סאבים וסאביות אחרים, חלקם קבועים וחלקם מזדמנים, אבל הבסיס היה משולש מלא אהבה שנוצר ביננו בן רגע, בלילה קסום ונפלא שלמדתי בו את טיבה וטיבעה של ההתמסרות הטוטאלית.
היום, קצת מעל חצי שנה יחד, עברנו שינוי מדהים.
בטי מצאה את עצמה בזוגיות נפלאה עם אפרוח ויחד הם מקננים בבית וכמעט ולא מגיעים למועדון. אני המשכתי להגיע עם אביס למועדון עד לפני חודשיים שפתאום נשבתי בקסמיו של ניל הוניל הקינקי והמטריף שלי שהוסיף לאושר שלי מימד חדש של זוגיות, ורק אביס שומר על הגחלת השובבה של הממלכה כשהוא מסתובב לו במועדון ומחוצה לו ושובר לבבות וגורם לי לגאווה, שהאיש המדהים הזה העניק לי כל כך הרבה חוויות והוא חלק בלתי נפרד מחיי וממי שאני כיום, גם אם הוא כבר לא עושה עלי סשנים בתדירות כבעבר.
אז הפכתי להיות קצת ונילית, עם פיצפוצי שעווה - כמו שאביס תמיד מזכיר, כי מי שטעם את טעם השס"ק, כבר לא יחליף אותו בשום טעם אחר.
פתאום ביקור במועדון בלי האיש שלי הופך להיות קצת מתסכל, כי לא בא לי לעשות כל מיני דברים עם אף אחד אחר מלבדו, למרות שהוא מסכים ומפרגן, ובכלל קשה לי להתרגל למועדון בלי בטי בכסא הגדול עם הגולגלות כשאפרוח לרגליה ועדת מעריצים מקרקרת מסביבה.
לפחות אביס נשאר אותו הדבר, שובר הלבבות הגדול של הכלוב והמועדון, הגבר שכולן רוצות להיות הסאביות שלו, אפילו כמה דומיות...
האיש שיודע לתת לכל אחת תחושה שהיא אחת ויחידה גם כשיש לו הרמון מלא. איש מלא קסם אישי, חן והדר...
ואני? אני אמנם אוהבת גם את בטי וגם את אביס אהבת נפש, אבל העתיד שלי הולך ונשזר עם מישהו אחר. אותו ונילי מדהים שכבר בפגישה הראשונה הוריד אותי בסיומה בפתח המועדון והעז לבקש ממני רק לגעת לי בציצי שקצת הציץ מבעד למחשוף החולצה, האיש שהעז להתוודות שאני לא יוצאת לו מהראש כבר למחרת ושכעבור יומיים כבר ידעתי שזה האיש שאיתו אני מרגישה מאושרת ובטוחה למרות שלא יכולתי להתאפק ולא שיחקתי קשה להשגה אלא ביצעתי בו את זממי (;
מחר אני אכיר סופסוף את האחיניות שלו שהוא מדבר עליהן בלי סוף, ואני נרגשת. ואני סופסוף אעלה לדירה של ההורים שלו במקום לחכות בחוץ כשהוא לוקח לשם/משם את הכלב המקסים שלו, שגם עליו אני כבר ממש מטורפת... ואני אכיר את האנשים הקרובים לאיש שאני כל כל אוהבת.
עוד שלב בדרך אל האושר... רק שהאושר כבר כאן ועכשיו ועוטף אותי בקרב הממלכה הכתומה ובקרב החברים במועדון ובקרב המשפחה שלי ועם האיש היקר שלי והכלב המדהים שלו שרץ אלי באהבה ובזנב מכשכש ולשון שלופה לליקוק נשיקתי.
אז אולי אני לא טובעת בכסף, אבל בכל הקשור לאהבה - אין עשירה ממני בכל העולם!!!
לפני 20 שנים. 27 במאי 2004 בשעה 21:37