הממלכה הכתומה

הונילי שלי אדום...

אני שלפני זה ראיתי רק שני משחקי כדורסל בחיי (גמר גביע אליפות אירופה עם אחי) פתאום מוצאת את עצמי צופה פעילה בשני משחקי כדורסל ובמשחק כדורגל והכל בשבוע אחד!!!

פעילה זאת אומרת עושה קטעים של סימה ועקנין - מכשפה על הקבוצות שאנחנו - כלומר - הוא, לא רוצה שינצחו, ומחזיקה את כל האצבעות שיש לי בגוף כולל ברגליים כשקבוצה שאנחנו - כלומר - הוא, בעדה...

אני מוצאת את עצמי בוהה בריכוז בכדורים כתומים בעיקר, כדורגל פחות עושה לי את זה, לצערו, אבל אני מהממלכה הכתומה ופה יש עדיפות מובהקת לכתום והוא יודע את זה!

אני שהייתי עושה כל מאמץ אפשרי להמנע משעורי ספורט, והצלחתי עד כה להתחמק מבני זוג חובבי ספורט, מוצאת את עצמי צופה פעילה, מקללת וצועקת במשחקי ספורט, ואפילו נהנית... ככה זה כשיש נטיות מזוכיסטיות כנראה, זה משפיע בכל התחומים בחיים.

האמת שאני לא חפה מאינטרסים (כמובן)...
ברגע שהקבוצה האהובה על הונילי שלי מנצחת - הווה אומר - אדומה או מי שמשחקת נגד הצהובים, אז האיש מאושר, ואם הוא מאושר - יש חגיגות ניצחון!!!

ואני אוהבת לחגוג (((:

אז הערב יש עוד איזה משחק חשוב של מישהו נגד מישהו אחר, ואני חושבת שאחת הקבוצות לובשת אדום אז אנחנו בעדה, מה שאומר שהערב אני שוב נכנסת לתפקיד הקמע ומפעילה את כל קשרי עם ההוא שלמעלה כדי שהונילי שלי יהיה מאושר!!!

מה לא עושים בשביל הרמוניה בזוגיות?

אולי אפילו אני אכין ספגטי ברוטב עגבניות כדי שנהיה אדומים אפילו מבפנים...

אתמול בלילה לא נרדמתי
זה אולי בגלל הכלב הענק של האיש שלי שתפס 3/4 מהמיטה הזוגית ודחס שני אנשים ארוכים שכמותינו לרבע שנותר, או אולי בגלל מחשבות או גם וגם...

באמצע הלילה התחיל להתבשל לי שיר בראש ואז בכלל לא הצלחתי להרדם.
בסוף קמתי וכתבתי אותו החוצה. האיש פקח עין ושאל בדאגה אם קרה משהו, המקסים עדין לא מכיר את המוזות המשוגעות האלו שזורקות אותי באמצע הלילה מהמיטות, גם אם זה לא מהמיטה שלי.
כשאמרתי לו שהכל בסדר ורק קמתי לכתוב שיר הוא קם והציץ, נתן לי נשיקה וחיבוק וחזרנו לנסות לישון.

זה היה קצת קשה כשכלב מקסים בגודל דב קוטב תופס לנו את המקום, אבל כשהורדנו אותו מהמיטה הוא ייבב וגם אז לא הצלחנו לישון.

אז לא ישנו הרבה אבל התפנקנו המון וזה אפילו יותר כיף לפעמים.

עברו לי מחשבות בלילה...
הרגשתי כמו שקורה לי הרבה פעמים כשאני שמחה, שהלב שלי מתמלא באהבה ועולה על גדותיו, והאהבה הזו שיוצאת ללא הפסקה ולא נגמרת מתערבבת עם אהבה שבאה מבחוץ, מהטבע, מאנשים, מחיות...
וכל האהבה הזו מסביב עוטפת הכל כמו ים, מגיעה לכל מקום, מלאה בזרמים, ממלאת אותי אושר!

הרגשתי ים של אהבה...

רציתי להיות כמו פוליאנה, כמו הפייה עם הקשת שמקועקעת לי ברגל - רציתי להגיע לכל מקום ולמלא אותו בצבעי הקשת החמים שמילאו אותי, באהבה הזו, בשמחה הזו, באושר שבא פשוט מלחיות...

אז למי שלא קרא אף פעם, ולמי שרוצה לשוב ולהזכר, המלצה מכל הלב על ספר ילדים קטן ועושה טוב בשם "פוליאנה" מאת אלינור ה.פורטר (יצא מחדש בהוצאת מרגנית). תקראו, תשמחו ותדביקו בשמחה את כל מי שסביבכם.

שיהיה לכולם אביב שמח!!!

אתמול אחה"צ קבעתי עם הונילי שלי, יצאנו לעשות שופינג עם התלושים לחג שקיבל מהעבודה.

מבחינתי לעשות שופינג מבלי להאלץ להכנס למדוד בעצמי זה אושר צרוף. הרבה יותר נחמד לי לראות את הגבר הסקסי הזה מתפשט ומתלבש מולי, להשחיל סקוויז בישבן המתוק שלו, ולא להתענות בעצמי מההתלבטויות.

ככה חרשנו חנות אחרי חנות כשאני מביעה דעה איזו חולצה מחמיאה, איזו חולצה מזעזעת ואיזה ג'ינס יושב לו הכי יפה על התחת.

בכל מה שקשור לג'ינס גילינו שוב שאין לליוויס מתחרים!
אחרי שהוא לבש את הליוויס ישר נהיו לי עיקצוצים של חרמנות - מודה באשמה - יש לי טוכעאס פטיש (:

טוב שבאתי איתו - בכל חנות לבגדי גברים שנכנסנו אליה - המוכרים הגאים שלחו מבטים וחלקם גם ניסה לשלוח ידים...

לא רק הומואים יודעים להתלבש יפה, יש גם מיעוט של סטרייטים שיודעים איך עושים את זה!

בגלל שאני כבר ערכתי הכרות עם הפוט פטיש של יקירי - הייתי יהירה ועשיתי את כל מסע הקניות הזה על סנדלי עקב עם לק כהה ומקושט באצבעות הרגליים -
עצה ידידותית לקוראות הבלוג: אם אתן מושבניקיות כמוני שלא רגילות להסתובב עם עקבים פרט לפעם בשבוע במועדון - זה לא רעיון טוב כל כך...

הגענו אליו הביתה והלכנו "לנוח".
אני עוד מנסה להבין למה אמרנו שנלך לנוח לפני היציאה בערב למועדון, כי להחליף כל כמה דקות תנוחה זה אמנם מאוד כיף אבל זה לא בדיוק נקרא לנוח.
אחרי ש"נחנו" איזה 3-4 פעמים ראינו את המשחק של מכבי נגד הליטאים, ניסיתי לקרוא מה כתוב לאחד מהם בסינית בקעקוע וראיתי אחד שנראה כמו בובת גומי עם פה של מוצצת עד שבעצמי נסחפתי למשחק.
נתקלנו בבעיתיות מה כיוון שאני פטריוטית מטבעי והסקסי שלי אדום... אז הוא רצה להיות נגד הצהובים ובעד הליטאים וכשאני הייתי שם זה לא כל כך הצליח לו - כי אני נורא רציתי שאנחנו ננצח. ניסיתי לנחם אותו שהלוגו של עלית - הספונסרים של מכבי הוא אדום וככה גם כל האריזות של שוקולד פרה של עלית, אבל זה לא ממש עזר.
אבל הסקס עזר...

מנוחמים ועייפים מרוב "מנוחה, הרבצנו מקלחת זריזה ושמנו פנינו אל המועדון.

בדרך זיפזפנו תחנות ברדיו עד שנתקלנו בתוכנית שבה ארחו שתי מלכות בתשלום ואת בן פיפ וצחקנו שזה פרומו עבורו לקבל עוד רקע לפני שאנחנו מגיעים למועדון.

אתם בטח סקרנים לדעת איך הוא הגיב...
בקצרה - לא היו טענות (;
אמנם הרבצנו קטעי חרמנות ונילית בכמה פינות במועדון אבל גם צפינו יחד בסשנים על הבמה ובפינות השונות, נעתרתי לשכנועיו והסכמתי לקבל פוט מסאז' מול עיניו, דבר שנראה לי שמצא חן בעיניו כל עוד הסאב נשאר באזור כפות הרגלים, ברגע שנדדו ידי הסאב הסורר למקומות אחרים הוא קיבל נזיפה כפולה ממני ומהאיש שאיתי. ונילי או לא - אף אחד לא יגע בבחורה שלו בלי רשות!
הצגתי אותו בפני הממלכה ששמחו סוף סוף לפגוש את האיש שאחראי לחיוך הענק והאידיוטי שתקוע לי על הפרצוף כבר שבוע וחצי ללא הפסקה.

גילינו שוב עד כמה העולם קטן ובעיקר ארצנו כשהסתבר שהוא מכיר כבר כמה אנשים שאני מכירה בכל מיני דרכים וצורות...

העיקר - לא רק שהוא לא זועזע ולא נבהל - הוא נהנה וביקש שנבוא שוב ביום שאין בו כל כך הרבה ונילים ויש בו יותר מהחוויה הבדס"מית הטהורה.

אז יש מצב שביום שלישי נבוא שוב יחד, אבל קודם כל -
לקחתי לעצמי כמה שעות כדי הפעם באמת לנוח (:

איש יקר שלי - שולחת לך מפה המון המון נשיקות ו"קיפים" וכשנגמור לנוח - נמשיך לגמור מ "לנוח" (;

אתמול ים הביאה אותו למועדון , עם החיוך הזה שלה על הפנים שמרחוק אפשר לראות את האושר ,
יש לי תאוריה על החדר הזה בבית ,הוא שימש הרבה אנשים, חברה שחזרה מהמזרח מבולבלת , חבר שעזב את הבית , סאב לשעבר ,
וזה כל כך מוזר מי שהיה שגר שם עזב למקום הרבה יותר טוב בחיים ,יש בו משהוא מתקן (עם הבת שלי תקרא את זה היא תגיד , זה שוב את והפאנג שוואי שלך ) אבל כן . משהו שם עושה טוב לאנשים שגרים בו .
אז זהו מרכז בטי (בום לא פורד ) לשיקום ניפתח בחדר הירוק בבית ,
נא להרשם אצל ים ,
עדיפות לאנשים שאוהבים לנקות ולעשות קפה ,
צימחונים לא יתקבלו !!!!!!!!!

אבל מה נעשה עם כל הדברים של אפרוח כל התמונות הבגדים והספרים , תכננתי לעשות מזה חדר עבודה בשבילו ,
אולי אני אפלוש לבית של השכנים ואז יהיה לי מקום לעוד סאבים ?

אני גמורה מעייפות אבל לא יודעת אם בכלל אצליח להרדם.

מחר אני מגיעה למועדון מלווה באיש החדש שבחיי.
הוא כבר ביקש שאנעל את המגפיים ומתחת גרבי רשת, ולק כחול כהה על הציפורניים בכפות הרגליים.

המחשבות, הפנטזיות, ההתרגשות....
מחר הוא היום הגדול! עד היום רק סיפרתי לו על האנשים שבחיי, על מלכתי, על אדוני, על החברים, על הסשנים שאני חווה, על הסאבים עם הפוט פטיש שעושים לי נעים ברגליים אחרי לילה ארוך על עקבים, על האווירה במועדון, על הכל...

ומחר - הוא יבוא לשם איתי, וביקש שלא ארגיש נבוכה או מאופקת בנוכחותו, שאהיה אותה ים שאני תמיד כשאני שם.

אני מקווה שאצליח, שלא אתחיל להתנהג בצורה מפגרת מרוב ההתרגשות (:

כל כך חשובה לי דעתו, כל כך חשוב לי שהוא לא יבהל, שלא יברח, שלא יתבלבל...

רוצה שהוא ישאר אותו דבר גם, מבריק, מצחיק, סקרן, פתוח, סקסי, מתוק, מקסים, מדהים...

ונילי או בדס"מי - לא משנה לי, רוצה אותו איתי, שם, ובכלל...

היום הבלוג שלי הולך להיות ונילי ביותר, אבל אני מאמינה שתסלחו לי (:

היה לי יום נפלא בחיק הטבע עם איש מקסים. טיילנו בפארק הסלעים בכפר כיסרא שבגליל, עשינו צעדה ארוכה להוריד את הסתימות האלו שאיכלסו לנו את הבטן, והמשכנו לטייל סתם כי התברברנו בדרך וטעינו במסלול. יצאנו מהצעדה הארוכה במרחק קילומטרים רבים מהמקום בו המכונית חנתה, היינו עייפים וצמאים (עשינו בדרך עצירות כיפיות וסקסיות - ונילי, מצטערת לאכזב, לא עשינו סשן בחיק הטבע), והתחלנו לצעוד ןלתפוס טרמפים לסרוגין עד שהגענו למכונית בשלום.

הלכנו לאכול במסעדת פארק הסלעים שליד הפארק עצמו - מסעדה לבנונית מעולה! מומלץ בחום!

טיילנו עוד קצת בירוק המדהים הזה של הגליל המערבי, הגענו למבצר יחיעם בדיוק שסגרו, אז התחלנו לחזור למרכז.

לשנינו שגרים עכשיו באמצע הארץ בתוך גוש בטון ואספלט זו היתה חוויה נהדרת לשטוף את העיניים בירוק ובכחול...

לא עזרה לחזאים ההזהרה שהולך לרדת גשם - לי ולהוא שם למעלה יש דיבור, ביקשתי ממנו יפה ערב קודם שיארגן לי ולמקסים החדש בחיי יום מתאים לטיול והוא עשה זאת בשמחה. אני בטוחה שאפילו לא היה לו אכפת שניגבתי את החומוס בפיתה ולא במצה מרוב שהוא ראה את האושר בעייני.

עבר עלי יום נפלא בחברת איש מדהים, היה לי סקס ונילי נפלא (פעמיים!!!) וחזרתי הביתה לעוד אנשים מקסימים שקיבלו אותי בחיבוק.

ביום חמישי קבענו שהוא אוסף אותי מהבית, כשאני לבושה בחצאית המיני, גרבי רשת והמגפיים - והולכים יחד למועדון...
איך שאני אשוויץ באיש הנפלא הזה שבזכותו החיוך שלי גדל אפילו עוד יותר מבד"כ!!!

ובינתיים - לילה טוב לכולם, ולא לשכוח להעביר את השעון שעה אחת קדימה, באסה - גנבו לי שעת שינה ):

איך שהשנה אני מרגישה את האביב בכל תא בגופי...
אני פשוט פורחת.

התערוכה שכבר הרבה מאוד חודשים אני וחברי לפרוייקט עומלים עליה כבר מראה סימני סיום, למרות הלחץ להספיק הכל עד יום העצמאות. השבוע המפיק סגר עם עמוס שהפתיחה תהיה בדאנג'ן - הבית השני שלי בחודשים האחרונים, דבר שמרגש אותי מאוד.
גם ככה רציתי להזמין את כולכם, חברי היקרים מהכלוב, לפתיחה , ועכשיו - אתם הרי מכירים את הדרך (:

בנוסף לתחום המקצועי גם בתחום האישי אני מרגישה מבורכת.
אני מוקפת באנשים שאני אוהבת - במלכתי בטי, באפרוח המקסים, בנסיכה הקטנה ובחתול יפיפה שאמנם עושים הרבה בלגן אבל עושים לי גם הרבה הרבה שמח...
ובאביס - המאסטר הנפלא שלי,
ובהמון חברים מקסימים שנכנסו לחיי בחודשים האחרונים.

ובנוסף לכל - בתחילתה של זוגיות חדשה שמצליחה להשתלב בעולם המופלא שלי.

אין לי מספיק מילים להודות לאדם המקסים שהכרתי, שהיה מוכן למרות החששות לקבל אותי כפי שאני, ולהפתח לעולמי ולאנשים שהם חלק בלתי נפרד מחיי כבר מספר חודשים.

בהתחלה חששתי שאאלץ לבחור בין העולם הבד"סמי שלי לבין זוגיות ונילית ומשהו בי התמרד. לא רציתי לוותר על מה שגיליתי רק לאחרונה, על החברים היקרים שלי ועל הריגושים שאני חווה במחיצתם.

כבר התעצבתי כי חשבתי שאאלץ לבחור והיה לי באותו רגע קל יותר לוותר על החדש מאשר על הישן, למרות שידעתי בתוכי כי ההתחלה החדשה היא הדבר שבעצם ייחלתי לו עמוק בפנים.

נתברכתי בהכרות עם אדם פתוח ונפלא שהיה מוכן לקבל אותי ואמר לי בפרוש - תמשיכי בכל מה שעושה לך טוב, ואני אמצא את הדרך להשתלב.

אני יודעת שתקרא את מה שכתבתי ואני רוצה להודות לך כאן, מול כולם, על היותך איש נפלא, פתוח, מבין, מקבל, מפנק, מצחיק, מרגש, מקסים, רומנטי, שרמנטי וחרמנטי (;
תודה שנכנסת לחיי וקיבלת אותי כפי שאני, ותודה על הפינוק הנפלא שכפות רגלי מקבלות ממך (:

השבוע התחלתי קשר חדש בחיי, עם בחור ונילי.
מתוך אמונה שכל מערכת יחסים צריכה להתבסס על כנות ופתיחות שיתפתי אותו ישר גם בחיי הבדס"מים.
הבחור הגיב בסקרנות ולא נבהל ופסל על הסף, דבר שהוביל לפגישה מוצלחת ביותר ביום שלישי לפני היציאה לדאנג'ן.
הגעתי כבר לדייט במיטב מחלצותי הדאנג'ניות והמגפים וגיליתי לשמחתי שזה התקבל בברכה אצל בן זוגי לדייט.
בסוף ערב נפלא הוריד אותי המקסים החדש בחיי בפתח המועדון ואחל לי בילוי נעים, מתוך ידיעה ברורה שבמועדון אני מצטרפת למאסטר שלי אביס.
ביום שאחרי דיברנו, הוא שיתף אותי בחששות ובמחשבות, דיברנו על הכל בפתיחות, ולרגע היה נדמה לי שלא נוכל להתגבר על הפערים בין עולמו הונילי ועולמי המתובלן בבדס"מ.
בפגישה השניה כבר היה ברור לנו שלא רק שעושה רושם כי נצליח לשלב בין העולמות - נראה אפילו שזה יוסיף לזוגיות עוד פן של פלירטוט וטיזינג מגרה.
אמנם הכל בשלב התחלתי, ומעבר לתחושות הטובות שמלוות אותי - הכל עוד פתוח, אבל אני מרגישה שעם בן זוג מפרגן שמוכן לקחת חלק בעולמי בלי לשפוט ובלי לפסול ובלי סצנות קנאה, נוכל להגיע למקומות טובים.
הבוקר נכנסנו יחד לכלוב, הראתי לו את הפרופיל שלי ושל מלכתי ואדוני, ואפילו נכנסנו לצ'אט יחד להגיד שלום לחברים.
הוא דיבר בקצרה עם בטי יפתי, ששמחה בשמחתי ופירגנה להתחלה החדשה שבחיי.
גם אביס נתן את ברכת הדרך, וגם האיש החדש והנפלא שנכנס אל חיי היה פתוח לקבל אותי כפי שאני, עם המערכות הבדס"מיות שהן חלק מחיי.
הוא סקרן ושואל שאלות, מחפש את דרכו להשתלב פנימה.
עוד מוקדם לדעת מה ילד יום, אך כשאני מוקפת באנשים כל כך פתוחים ומפרגנים זה לזה, אני יודעת שקיימים כל התנאים לדברים טובים לקרות.
האביב הוא זמן נפלא להתחלות חדשות, ואני מרגישה פורחת ומאושרת!

אין אף אחד בבית , הילדה ישנה , ים הלכה לאפר לדאנגן ואפרוח עדיין בעבודה .
איזה יום מוזר , הלכנו לברית של האחיין שלי אצל אחי הצדיק כל כך הרבה מחשבות על כמה התחלנו דומים וסיימנו בשני קצות הקשת מסביב כל כך הרבה ילדים קטנים בכיפות ליד אבות עם רובים ואמהות במטפחות
רגילים למחזות שכאילו (פעם בחודש ארוע משפחתי )
ואנחנו חבורה חילונית (המשפחה הקרובה )
שיחות לתוך הלילה .... ולאן הוא הגיע ...
כמה נכון המשפט דם זה לא מים.
עברו לי מחשבות מטורפות האם דתיים הם לא סאבים של הדת ??
האם ברית היא לא הסימון האולטימטיבי וסוג של סשן ראשוני ?
כמה הגבלות בשביל להרגיש שייך , אפילו הסקס נעשה עם כל כך הרבה הגבולות (נידה ,נישואין ,הטרוסקסואליות )
היו לי שיחות עם אנשים פה , להרבה מאיתנו יש אחים חוזרים בתשובה ,
איזה קשר יש בן בדסמ לדת ?
אני אלך לישון אולי מחר אני אקום עם תובנות חדשות

אפרוחון שלי תודה שבאת איתי , יודעת שתעשה בשבילי הכל אבל אחרי היום לא רוצה להוסיף בלי ארועים של דתיים בגבולות ??
ותודה לים שחיבקה אותי כשחזרתי כמו שרק את יודעת

בת עשרה טיפוסית חוזרת הביתה בשעות הצהרים מביה"ס, מעיפה את התיק על הרצפה, מעיפה את הנעלים איפשהו בסלון או במעבר בדרך למטבח.
מוציאה ממרח כלשהו מהמקרר וקולה, מוזגת לעצמה כוס ומשאירה את הבקבוק והממרח על השיש, פורסת לעצמה לחם לממרח ומשאירה את הסכין והפירורים על השיש ליד הקולה והממרח לארח להם לחברה בזמן שהיא מתיישבת ליד המחשב או הטלוויזיה או לקשקש עם החברות בטלפון.
כשהיא מתקלחת היא משאירה את כל השערות והבגדים על הרצפה בחדר האמבטיה, ואת הבגדים שאמא כיבסה ותלתה וקיפלה במקום להכניס לארון היא משאירה בקערת הכביסה עד שאין זכר לקיפול.
בערב אמא חוזרת ובמקום כיור נקי וכביסה מקופלת שהיא השאירה לפני שיצאה לעבודה - היא מוצאת כיור מלא כלים, שיש מלא ג'יפה, בגדים ונעלים מפוזרים בכל מקום.
בת העשרה כבר מזמן מכורבלת במיטה עם החבר, כשמסביב למיטה הבגדים של שניהם מפוזרים כמו פסיפס צבעוני.
מלכה כתומה ויפה שלי....
זוכרת שלפני כמה חודשים חגגנו לך יומולדת 18 במועדון?????
(;
לא נורא... אולי בצבא יעשו ממנה בן אדם (: