אני גמורה מעייפות אבל לא יודעת אם בכלל אצליח להרדם.
מחר אני מגיעה למועדון מלווה באיש החדש שבחיי.
הוא כבר ביקש שאנעל את המגפיים ומתחת גרבי רשת, ולק כחול כהה על הציפורניים בכפות הרגליים.
המחשבות, הפנטזיות, ההתרגשות....
מחר הוא היום הגדול! עד היום רק סיפרתי לו על האנשים שבחיי, על מלכתי, על אדוני, על החברים, על הסשנים שאני חווה, על הסאבים עם הפוט פטיש שעושים לי נעים ברגליים אחרי לילה ארוך על עקבים, על האווירה במועדון, על הכל...
ומחר - הוא יבוא לשם איתי, וביקש שלא ארגיש נבוכה או מאופקת בנוכחותו, שאהיה אותה ים שאני תמיד כשאני שם.
אני מקווה שאצליח, שלא אתחיל להתנהג בצורה מפגרת מרוב ההתרגשות (:
כל כך חשובה לי דעתו, כל כך חשוב לי שהוא לא יבהל, שלא יברח, שלא יתבלבל...
רוצה שהוא ישאר אותו דבר גם, מבריק, מצחיק, סקרן, פתוח, סקסי, מתוק, מקסים, מדהים...
ונילי או בדס"מי - לא משנה לי, רוצה אותו איתי, שם, ובכלל...
לפני 20 שנים. 7 באפריל 2004 בשעה 21:28
