הממלכה הכתומה

עוברים עלי ימים של טירוף...
המון לחץ של הכנות אחרונות למסיבת ההשקה של התערוכה שלנו, זיגזוג בין הממלכה הכתומה שלנו לבין בית הוניל המתוק שלי.
הנסיון לעמוד בכל הפרוייקטים נכשל, היום יצאתי לעבודה מבלי שהספקתי לרחוץ כלים בבית או לטפל בכביסה.
אתמול רציתי להעלם קצת.
למזלי אביס תיכנן נסיעה לאילת להביא את הצעצוע החדש שלו, אז התלוותי אליו.
לא, לא עשינו סשנים באמצע מכתש רמון (אלא אם כן לשמוע את שלמה ארצי בריפיט במשך 5 שעות זה נחשב???) אבל היתה לנו נסיעה כייפית בתוך סופת חול שהסתירה בענני אובך את ההרים והגענו לאילת ליום של ים סוער שהוציא לנו מהראש כל פנטזיה של לרדת לצלול שהיתה לנו קודם.
בדרך חזרה אספנו טרמפיסט מאילת ועד ת"א, ולמזלו ולמזלנו הוא היה בחור צעיר ובראש טוב ונראה שנהנה מהדיונים שלנו על להיות דום/ית, סווצ'/ית ושאר שיחות לא ממש מצונזרות מהווי הקהילה.
אז אם בעתיד הקרוב יגיע למועדון איזה קיבוצניק בלונדיני ונילי וסקרן - אז כנראה עשינו לו חשק (:
הגענו הביתה מאוחר בלילה, עייפים אך מרוצים, איש איש לביתו.
בבוקר קמתי עוד הפוכה ומותשת ורציתי ללכת לשירותים.
פתחתי את דלת חדרי והנה אני בוונציה, אחרת אי אפשר להסביר את שפע המים הזה שעוטף אותי.
באמצע וונציה אפרוח רוכן עצבני ובידו פומפה ומנסה להוריד את מפלס המים בממלכה.
לקחתי גונדולה למרפסת והבאתי משם את המגב השני, לאט לאט הצלחנו שנינו לגרור את וונציה מכל הבית אל המרפסת - לנקב הביוב הלא סתום היחיד שבבית.
בדרך נתקלנו באיים של בגדים, ילקוט, נעליים, ובחתול אחד בטראומה.
תוך כדי הפיכת וונציה חזרה לממלכתנו הכתומה והיבשה (בד"כ) הייתי צריכה לתת הצעות מחיר ליומולדת לדוסית בת 7, ליומולדת לילד בכתה א' עם אמא היסטרית, לשתי בת מצוות וליום כיף בן 8 שעות בסופרלנד,
ובמקביל - לנסות לארגן רקדניות למסיבה של יום העצמאות במקום אלו שהבריזו ברגע ששמעו שמדובר במועדון בדס"מ.
לא משנה שהבטחתי למנהל שלהן שלא יצליפו ולא יקשרו את הבנות (אלא אם הן יבקשו זאת...) עדיין - הן סרבו להגיע לרקוד אצלינו במועדון.
עכשיו אני אי שם ברמת גן , עונה לטלפונים במשרד מהוגן בתחום הבידור לילדים, כותבת באתר שלא יחשב בעינהם לכל כך חינוכי...
אבל הבטחתי לעזור לבת דודה שלי כדי שתוכל להמלט מהשעמום הזה מוקדם, אז אני פה, מרוויחה כמה גרושים מלרשום הודעות לעובדים שיצאו לראות משחק כדורגל של ילדים כחלק מהווי הערוץ.
פתאום נזכרתי שאפילו לא אכלתי כלום היום חוץ מוופל קטן שחטפתי בריצה החוצה כדי להגיע בזמן למשרד...
אני כבר אוכל משהו בשבע כשאצא מפה ובינתיים אני אמשיך לעכל זוגיות, כשם שמלכתי אומרת בימים אלו שאני מנקרת בקושי קצת מזון בזמן שיש לי חיוך גדול ודבילי על הפרצוף.
בערב אנחנו (אני ובן זוגי הונילי בתהליכי ההסבה) נגיע למועדון. הוא כבר מכור, האיש המקסים שלי...
הכינו את כפות רגליכן, עלמות חן, לאיש יש פוט פטיש משובח!!! אפשר לקבל המלצות אצלי ואצל רונה (;