לפני 13 שנים. 10 במרץ 2011 בשעה 10:51
למה אני כל כך עצובה? הרי יש לי ילדה מדהימה שאני אוהבת אותה עם על הלב...
ובכל זאת... בימים אחרונים אני מרגישה מלאה עצב..... זה פשוט לא עוזב אותי....
אולי זה לא המקום לכתוב את זה, אולי זה לא קשור עם כל מה שאני עד עכשיו כתבתי...
ועדיין..... זה מקום בו אני יכולה לשפוך את רגשותיי ומחשבותיי
אני כל כך עצובה ומרגישה מין בדידות כזו, והייתי רוצה לדעת שעוד יהיה מישהו איפשהו שרוצה אותי ככה.... כמו שאני, אמיתית, שידע להוציא ממני את העצב הזה ושיגרום לי לחייך שוב
מרגישה כאילו הצד הנשי שלי נעלם..... כאילו אני ציצי אחד גדול בודד, שאסור לי להרגיש, שאסור לי להיות חלשה.... כל כך רוצה להיות שמחה בשביל הילדה שלי, ומשום מה.... לא מצליחה.
הצעות? מישהו?