[img]
הבלוג שלי
אז החלטנו שיהיה לי בלוג משלי...1. אחרי שאת מפנטזת במשך שנים על פרשן צמוד שיסביר את כוונתך לכל מיני גברים, פתאום- איתו זה לא נחוץ.
2. כשאת מרגישה פתאום שנקלעת למערבולת עצומה, כשהכל מרגיש לך גדול מאוד ומפחיד- את נזכרת בזה שלצידך, והריאות מתמלאות באוויר, כי לראשונה יש לך על מי לסמוך.
3. כשאתם יוצאים למסיבה, שותים, משתוללים, חוזרים מאוחר, מזדיינים שעות (שזה כבר איזשהו רמז להיותו אלפא), ובבוקר- הוא רענן ויפה כמו ילד בן 20 ומכין לך ארוחת בוקר 'אהרוני סטייל' (:
4. כשהגאון של המשרד מתווכח איתך על משהו, ובאופן הכי טבעי את אומרת לו שאת תבררי את הסוגייה,ואז מתקשרת אליו..
5. והכי חשוב , אולי מכל השאר-
כשאת פאקינג מפספסת את נעל העקב המעלפת שראית בסייל מיוחד, רק כי מיהרת לעבודה, ועכשיו היא איננה ולא תהיה עוד(!!!@@$@$%#$%$^), ועדיין- מבט אחד בעיניים המדהימות שלו, בחיוך הכובש שלו, נגיעה אחת של ידו על עורך- ואת שוכחת מהכל ומחייכת ב'גופיות' שכזו..
אז תדעי, יש לך אלפא-מן.
ככה באמצע היום, בין משפט כזה לאחר- דמותך עולה אל מול עיניי ומשהו בי מתעורר.
ככה בין אלפי הטפסים והניירות- אני ממש מרגישה את הידיים שלך עלי, משוטטות..
וככה יוצא שבחליפה מתוקתקת ומראה מהוגן..-( אני אצנזר את ההמשך, כי זה לא לכאן 😉 )
אני רק ארמוז, שבגללך,ובאופן דיי מובן- אני הבחורה היחידה שדורשת באמצע החורף, להדליק מזגן
וכך עובר לו היום,מגניבה מבט לשעון, סופרת את הדקות- מפנטזת להרדם לך בין הזרועות
ובין עשרות גברים בחליפות- תמיד תדע,
שרק את דמותך אני מחפשת לראות.
}{
השאיפה הזו למושלמות, היום יותר מתמיד , אני לא מבינה אותה.
בשביל מה זה טוב להיות נטול רבב ופגם?
נניח וניקח זוג.
כל זוג.
ונניח ואותו הזוג כל כך מחובר, כל כך משלים אחד את השני, עד שאין לאן לברוח וכל שנותר להבין- זה שהם מושלמים יחד.
נו? כמה כבר אפשר להמשיך בקו הוורוד המושלם מוצף ענני הסוכר האלו?
אז נניח ואותו זוג מתווכח פתאום. ככה סתם פתאום. זה שובר את השיגרה המושלמת!
וזה נהדר.
אבל יש בעיה..הבעיה, שאני רק עכשיו מבינה אותה, זה שגם הויכוחים הקטנים האלו שלנו, שנועדו לשבור את השלמות שיש בינינו, גם הם- מושלמים.
"שלנו"? כתבתי "שלנו"? התכוונתי לשלהם..נו, של הזוג ההוא המושלם (:
(מתה על ימים כמו אתמול, שמביאים אחריהם את הלילות של אתמול (: )
החיים איתך נעים מאורגזמה לאורגזמה. נפשית, מינית, רוחנית..
אתה עוטף אותי בכל כך הרבה מישורים בחיים. פשוט נכנסת לי לנפש והעפת משם כל דבר אחר.
איך דאגת שהכל יהיה מלא - בך.
"מתרגשת". הנה, כתבתי את זה. מה הבעיה שלי לומר את זה?
זה פשוט לא יוצא ממני....
אז בוא נעשה לנו מילת קוד, בכל פעם שאני אתלונן על הזנב של השפנפנה שאני עדיין (!!!) לא מוצאת, תבין שבעצם אני אומרת כמה אני מתרגשת לבוא איתך למסיבה בפורים , טוב?
}{
טוב, אני מודה שאני לא הכי טובה בכל העניין הזה של חשיפת רגש או חשיפה בכלל, אבל אני גם לא טובה בלהתמודד עם הסערה הזו שעוברת עלי כבר כמה חודשים, ורק מתעצמת עם כל יום שעובר.
אז רצית להרגיש אותי?
רצית לדעת מה ועד כמה?
אז אולי כאן, בלי המבט החודר הזה שלך שמזיין לי את הנשמה- אולי כאן אני אצליח.
כן, זה הדדי! יותר מכך, לעיתים אני מפחדת שאולי אני עוברת כבר את גבול ההדדיות.
אני מביטה בך שוכב לצידי כאן, ומרגישה שלמה.
טוב לי שטוב לך.
יתרה מכך, טוב לי שזו אני שעושה לך כל כך טוב.