הבלוג שלי

ככה באמצע היום, בין משפט כזה לאחר- דמותך עולה אל מול עיניי ומשהו בי מתעורר.
ככה בין אלפי הטפסים והניירות- אני ממש מרגישה את הידיים שלך עלי, משוטטות..
וככה יוצא שבחליפה מתוקתקת ומראה מהוגן..-( אני אצנזר את ההמשך, כי זה לא לכאן 😉 )
אני רק ארמוז, שבגללך,ובאופן דיי מובן- אני הבחורה היחידה שדורשת באמצע החורף, להדליק מזגן
וכך עובר לו היום,מגניבה מבט לשעון, סופרת את הדקות- מפנטזת להרדם לך בין הזרועות
ובין עשרות גברים בחליפות- תמיד תדע,

שרק את דמותך אני מחפשת לראות.


}{