הבלוג שלי

אני: למה ככה?
הוא: למה ככה מה?
אני: אתה יודע כמה אני אוהבת את זה, אבל למה ככה כשכולי עוד כועסת ובוכה?
הוא: כשאנחנו רבים, כשאני כבר מזיין אותך בדוגי עוד לפני שהשלמנו,
כשאת עוד כועסת, כשעוד לא רוצה,
אז יש משהו בלזיין אותך ככה, מאחורה, בלי לשאול, בלי להתחשב,
יש משהו בזה שאת לא רוצה אבל נאלצת להסכים לזה,
את כמו אישה באפריקה, כזו שסקס הוא לא עניינה, זה רק משהו שהיא חייבת לספק, משהו שהיא חייבת לסבול במסגרת חובת הצייתנות המוחלטת שלה לבעלה.
זה לא רק שאת כלי לסיפוק צרכיי במצב הזה, יש כאן יותר מזה.
כשאני מזיין אותך ככה, אני מסמן אותך בבעילה, אני מנציח את העליונות שלי עלייך כגבר על אישה.
זה טוב ככה, שאת נאלצת, נאלצת להסכים, נאלצת לקבל, שככה זה, שאת אישה ואני מזיין אותך, בלי קשר לאם את רוצה או לא רוצה.
יש משהו פטריאכלי משוחרר ונקי בלזיין אותך ככה, כשאת בוכה, מאחורה, בגסות, בלי כל התחשבות, כמו אישה באפריקה,
כמו אישה טובה.
מבינה?