בעודי מתפתל על הספה, ידיים קשורות מאחורי הגב, אני חושב לעצמי שכל זה קורה לי בגלל העניין הזה עם סטלה ביום שלישי. זה לא היה עניין גדול, ובכלל לא הייתי בטוח שהגברת שמה לב לזה, אבל הייתה לי הרגשה, אתם מבינים. הייתה לי הרגשה, והנה אני מתחנן על הספה -- "אני לא יכול להחזיק יותר!" -- אז הנה לכם.
סטלה הייתה מגיעה בימי שלישי בבוקר. הסידור בינה ובין הגברת היה ותיק יותר ממני. כל יום שלישי היא הייתה פותחת את הדלת במפתח שלה, נכנסת חרישית בלי להגיד מילה, מהורהרת, לא לגמרי שם. היא הייתה מתפשטת ליד שולחן האוכל, מקפלת את הבגדים בקפדנות, נשארת בביריות מיושנות ותחתונים. החזה הפיצפון שלה היה מקפץ בזמן שהיא הייתה מנקה את הבית. עכשיו, כשהזין שלי עומד להתפקע, אני מודה בבושה שהצצתי בו מדי פעם, וחשבתי איך זה יהיה להפקיד שם מנה נאה של זרע. אני מודה גם שביום שלישי, התחתונים של סטלה לא ישבו בדיוק במרכז, ובעוד היא התכופפה לטבול את הסמרטוט שלה בדלי נעצתי מבט לא קצר בכלל בשפתיים הרזות והקירחות שלה וחשבתי מחשבות נוספות שאתם מסוגלים לנחש. והגברת, ובכן הגברת הייתה שם, אבל היא הייתה שקועה בטלפון.
הגברת מסירה מעלי את הבגדים שלי ומושיבה אותי בסלון כמו שהיא אוהבת. איך היא אוהבת? עם הידיים קשורות מאחורי הגב. הגברת משוטטת בטלפון שלה ביד ימין, וביד שמאל היא מסירה את המנעול מעל -- ובכן אתם יכולים לנחש מעל מה. יד שמאל משוטטת לאורך הזין המתמתח, שולחת ציפורן לחקור את שטח הפנים של הביצים שלי, נסוגה קצת, בעוד יד ימין מקלידה הודעה. אני צופה בה דרוך. היד חוזרת לטייל, נסוגה חלילה, מטיילת שוב. דווקא חוסר המגע הזה שולח דליים של דם לזין שלי ותוך רגע אני כבר מתנדנד על הקצה.
"אל תגמור", היא אומרת למסך שלה. אבל האצבעות שלה לא מפסיקות לטייל.
אני נאבק בכבלי. הכאב בידיים עוזר להתגבר. העניין הוא שאז סטלה נכנסת. (אמרתי לכם!) סטלה שקטה, לא מביטה בנו, אבל גם לא לובשת תחתונים מתחת לביריות המטופשות שלה. הן מחליפות מבט (ידעתי!) וסטלה ניגשת מיד להסיר אבק מעל השידה, רוכנת עמוק-עמוק מול הפנים שלי.
"היית רוצה לזיין את סטלה?" הגברת שואלת. במוח שלי עולה רק שאלה אחת: מה יקרה לביצים המסכנות, החבולות ולמודות הצער שלי אם אגמור ברגע הזה. כל וריד בצוואר שלי מתוח עכשיו כשאני פולט,
"לא. לא!"
"למה, היא בחורה נאה".
"הזין... הזין שלי הוא לא לחדירה".
"אוי. למה?"
כל נים מנפשי נאבק לא לגמור בזמן שאני אומר, "כי יש לי זין קטן".
סטלה מעיפה מבט אחורה ומצחקקת. עולה במוחי המחשבה שאני לא חייב להישיר מבט דווקא אל הכוס שלה, אני יכול להביט ברצפה למשל, אבל אז טיפה נקווית בין השפתיים החבוקות ואני מבין שאני לא יכול להסיר את המבט. האצבעות של הגברת מעניקות לי ליטופים ארוכים, רכים. עוד רגע ואני נופל לעולם שכולו רע. עולם של אשכים המאיימים להשבר. עולם שיש בו עוד פחות רחמים מאשר כאן על הספה. הגברת לא מסתכלת אלי ובאצבעות שלה אין אפילו שנייה של חסד.
אנחנו מתנדנדים בין שמיים לארץ. הידיים שלי מתוחות כנגד האזיקים.
סטלה מסיימת לנקות את השידה, קמה והולכת בלי מילה.
הגברת עוד מלטפת רגע ועוזבת. הזין שלי קופץ ויש עוד רגע של חשש, אבל הוא לא פולט דבר, אולי מלבד דמעה בודדת.
"שמור את העיניים שלך לעצמך", אומרת הגברת וחוזרת להקליד הודעה.
