אנחנו מתגפפים במיטה. היא שולחת יד לעבר הזין שלי ואני נאנח ומתחנן: "לא". היא צוחקת ואומרת "שתוק". חצי עומד לי והגוף שלה חם ומזמין. "תעזור לי להוריד את השרשרת", היא אומרת.
"בבקשה -- הוא אמר בפירוש..." אני ממלמל. המבט שלה חולמני, פתייני. היא מרימה את השיער שלה ואני פותח את הסגר של השרשרת והיא לוקחת את המפתח שמחובר אליה ומשחררת לי את הזין. היא מטפסת עלי ואני מפיל את הידיים לצדדים בייאוש. היא מזיינת אותי קרוב -- הפה שלה צמוד לאוזן שלי והיא לוחשת, "זה בקושי זין..." האנחות שלה מתגברות וגם שלי. אני שם לב שלאחרונה האנחות שלי גבוהות ונשיות. אני מתאמץ לא לגמור והיא לוחשת, "לא כמו הזין של אבוש", והמילה הדוחה הזאת עוזרת לי להחזיק את עצמי. אני מרגיש את הבל הפה החם, המבושם שלה על הצוואר שלי. היא מגבירה את המהירות וכל מה שיש לי בחיים עכשיו זה הכוס החם שלה, סוחט ומשחרר את הזין שלי. כשאני גומר היא עושה פרצוף כזה ואומרת "תראה מה עשית, פויה, איך לכלכת אותי", ומתיישבת לי על הפרצוף.
***
אני שוכב על הרצפה על הבטן ומביט למעלה לעבר המיטה. כפות הרגליים שלו גדולות, כמעט מכסות את שלה. המיטה חורקת בקצב מאיים ואני חושב לעצמי שבקרוב נצטרך לקנות מיטה חדשה. כשאני גומר אני שקט כמו עכבר, אבל הגמירות שלו מרעידות את חדר השינה. כפות הרגליים שלהם מתפתלות ונאחזות אלו באלו. שלה רועדות ואני מסתכל על הרעד הזה בתחושה גוברת של כעס וקנאה. לפי הקולות והריחות שעולים מן המיטה היא מדליקה לו סיגריה. הוא מתיישב על קצה המיטה ומסתכל עלי ואני מתכווץ.
"הוא גמר השבוע?" הוא שואל ונושף עשן.
"אמ", היא אומרת. אני משתדל להשתלב בין הבלטות אבל נכשל.
"תגידי את האמת".
"גמר".
"למרות שאמרתי שאסור?"
"היינו ילדים רעים", היא מצחקקת.
"ומה אמרתי שיקרה?"
"שיהיה עונש?"
"שיהיה עונש".
"תוריד את המכנסיים, מאמי", היא אומרת לי. אני מתיישב על הרצפה ומפשיל את המכנסיים. היא מצטרפת אליו בקצה המיטה, נשענת על הכתפיים הרחבות שלו. שניהם מביטים בזין הנעול שלי בהבעה משועשעת.
"עכשיו לך תביא את החגורה שלו".
אני קם. יש רגע בהתרוממות הלא אלגנטית שלי שבו התחת שלי פונה אל שניהם. "יש עוד סימנים מהפעם הקודמת", הוא מעיר.
אני נותן לו את החגורה שלו. הוא טופח על הירך שלו בתנועה מזמינה. אני בולע את הרוק והזין שלי מתכווץ לתוך עצמו בזמן שאני רוכן על החלציים העירומים שלו.
החגורה שורקת באוויר. הוא כל כך יותר חזק ממנה. בקרוב, חרף נסיונותי, אני אתחיל לבכות.