פורסם במקור לפני כך-וכך.
חנוכה. חיכית לחג הזה כל השנה, אז למה את מתחבאת בארון?
צאי, צאי. כן, השקשוק הזה שאת שומעת זו חבילה חדשה של נרות חנוכה. אבל זאת לא סיבה לחסום את הדלתות של הארון בגופך ולקוות שאני לא אצליח לפתוח אותן. קודם כל, כי את חלשה ואני חזק; וחוץ מזה, כי הדלתות של הארון נפתחות החוצה.
הנה, פתחת אותן ואת יוצאת. וגם עשית מה שאמרתי לך: נשארת בלי בגדים. בחורה עירומה יוצאת מארון בגדים -- עכשיו, זה מצחיק. די, אל תעשי פרצוף כזה. אני צוחק איתך, לא עליך.
בואי, תנשקי לי קצת את הנעליים. זה תמיד מרגיע אותך. לא ככה, בפה קפוץ. את לא רוצה להתחיל את הנר הראשון של חנוכה עם בעיטה בשיניים?
או, זה כבר הרבה יותר טוב. יותר רוק. איפה הלשון שלך? להרטיב, להרטיב. הי, הי, אל תקפצי ככה. כן, אני מצית גפרור. כן, אני משתמש בו כדי להדליק נר. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם... או, הנה את צוחקת קצת. נכון שהכל בסדר? יש לנו המון נרות, יש לנו המון זמן, ויש לנו די מעט ממך, ככה שבטח נצליח לכסות את הכל. די, את בוכה עוד פעם. הנעל שלי כבר רטובה מרוק, אני לא צריך דמעות על הג'ינס.
הנה משהו שישמח אותך. בואי, על ארבע. מאז שהחלפתי לך מרכך כל כך כיף למשוך לך בשיער. שימי את הכוס שלך על המגף שלי. תתחילי לחכך. את יכולה לחבק את הרגל שלי. אני אוהב אותך כשאת מסתכלת במבט מסכן כזה מלמטה. כן, הנרות האדומים יותר כואבים. אבל תראי איזה יפה הוא דולק. איפה תהיה הטיפה הראשונה? את תבחרי. אני אתן לך לאונן ככה עד שתבחרי. נכון שלא הייתה סיבה להתחבא בארון? אה, אני רואה שזה מוצא חן בעיניך. עכשיו את מתחככת כמו שצריך. נו, איפה הטיפה הראשונה? על הציצי? ירכיים? אולי ככה על הלחי שלך, איך שאת מסתכלת עלי מלמטה? הנה, התחלת לייבב שוב פעם. מה את לוחשת לתוך הג'ינס שלי? אם מותר לך לגמור? זאת לגמרי בחירה שלך. אם בא לך, תגמרי כאן ועכשיו. כמובן שאחרי שתגמרי כל השעווה החמה הזאת תכאב לך הרבה יותר. אבל את תמשיכי לאונן עד שתבחרי מקום שימצא חן בעיני.
אה, התחת. קדימה, על ארבע. תרימי אותו גבוה באוויר. כמעט שובר לב לראות אותך קמה מהמגף שלי, כאילו הכוס שלך מסרב לוותר על המגע. גבוה, גבוה באוויר. חשבתי שלרגל כריסמס נעשה לך שת אחד באדום, שת אחד בירוק. נכון שהטיפה הראשונה היא הכי מענגת? איזה יפה היא על השת הימני שלך. אני אחכה עד שתפסיקי להתפתל. קדימה, תתרכזי. נשקי קצת את הנעל שלי. את טעימה לעצמך? יופי. טיפ, טיפ, טיפ: את יפה מרגע לרגע. תפסיקי להתפתל, או שזה ייקח כל הלילה. לקקי קצת. יש לנו תחת אחד כמעט מושלם. כן, אני יודע שזה כואב יותר קרוב לאמצע. אין צורך לצעוק. את יכולה לבכות בשקט. לקקי את עצמך מהנעל שלי. אני רוצה אותה נקייה עד שנגמור עם הירוק.
הנה, את ברכת כריסמס מהלכת. בואי נעשה ממך ברכה. לכי תביאי את המצלמה שקיבלת למתנה מאימא שלך. לא, אל תקומי, זה יגרום לחצי מהשעווה להתפורר, ואז תצטרכי גם לנקות וגם לחטוף את זה עוד פעם. על ארבע. לא ככה, משעמם, כמו חתולה. קשתי קצת את הגב. יופי. אוי ואבוי, עכשיו ראיתי מה שכחת לעשות. תחזרי הנה עם המצלמה. מה שכחת לעשות? אה? כמה סטירות יזכירו לך? שש? אוקי. נזכרנו, אה. אבל יש עוד ארבע. קודם תקבלי אותן ואז תספרי לי מה שכחת.
מה שכחת? לגלח, נכון. דיברנו על זה כבר כמה פעמים, נכון? כמו שאני רואה את זה, אמרתי לך מספיק. שבי על התחת. אני יודע שהוא כואב ושתצטרכי לנקות את השטיח. תני לי נשיקה. כמו שאני רואה את זה, לך יש הרבה שיער מיותר ולי יש הרבה שעווה. מי אמר שאי אפשר לעשות שעווה עם נרות חנוכה? ויש לנו שבעה נרות לפנינו.
את יפה כשאת בוכה, בייבי, אבל אני לא מבין מה את ממלמלת. מה את אומרת? אה, "לראותם בלבד?" איזו חמודה.
