1. אני מתחיל להרגיש בך במקומות משונים מאוד. בכלל לא חשבתי שניפגש בזמן הזה ובתקופה הזאת. אני רווי עדיין באדים הרעילים של הדבר הקודם הזה. חשבתי שלא תרמזי על קיומך לפחות לפני Q3, אלפיים ושמונה.
2. אבל הנה את במקומות משונים, עושה דברים שלא עשית אף פעם: מנשקת את השוט. מניחה מפתח בכף ידי ושותקת. מחייכת חיוך שלא הכרתי בעוד אני איתך, במיטה הזאת, מונע ממך לישון.
3. ככה שייתכן שאת מישהי אחרת ממה שחשבתי, מישהי שלא חשבתי על שכמותה. ואת זרה לי: אני לא מכיר את החיוך הזה ואני לא מכיר את הדרכים המשונות שלך. חייתי כל כך הרבה זמן כשאני מתוודע לדבר הקודם שהיית קודם, והנה את אחרת.
4. תשתני, תשתני. גם אני אשתנה.
4.5. אף פעם לא התיימרתי לדעת איפה את ומה את עושה. אבל לאחרונה חיפשתי מישהי שדומה לך במקום שדומה למקום הזה. וכל צעד היה הבטחה שזה שאחריו יהיה קרוב יותר למי שלא תהיה, זו שהייתה דומה לך, וכל צעד הוביל אותי הרחק. לא חיפשתי באמת, ולכן לא התאכזבתי; לא אותך, ולכן אני לא הולך בכעס או בעצב. ועדיין המקום ההוא נראה הרבה יותר חשוך ופרוץ לרוח ובלוי ועצוב.
5. וחוץ מזה, יש לנו הרבה זמן. גם אם אני אמשיך לחייך ולהרים עיניים לשמש ההולכת ומתעצמת בשמיים, שנינו יודעים שהרבה דברים אפלים וגדולים יתגלגלו לפני שנהיה מוכנים להפגש. אולי הקיץ צריך להעלם ולהתאפל ולהתקרר לפני שיהיה טוב באמת. אולי צריך לחכות לרבעון השלישי שיתחיל.
לפני 16 שנים. 8 בפברואר 2008 בשעה 0:56
