1. ירושלים היא כמו אירופה. אבל היא גם יותר כמו הלוונט.
יש רגעים בהם אתה מתנשא יחד עם הכביש מעל הריה ורואה איזו גדולה, איזו עוצמה של מרחבים יש בעיר הזאת. אז אתה לא מתגעגע לתל אביב, שעד כמה שהיא תמיד בגובה העיניים כך גם היא שטוחה ולא מאפשרת לך, אלא אם כן אתה דר במגדל יוקרה, לחזות בגודלה המתפרש.
2. וקר כאן.
3. ויש כאן גורמים עוינים.
4. וכאן סכנת החיים בכביש אחרת: בתל אביב כולם נוהגים ככה משום שהם, דמוקרטים ככל שיהיו, בזים לך ולכל היקר לך ברגע שניתן הגה בידיהם. הם עומדים לרצוח אותך משום שהם חולירות מאניאקים וכן, לפחות לפי השקפתם, כך גם אתה. בירושלים הם רוצחים אותך בגלל שהם משוגעים. הם מטורפים, אלוהים מרצד להם על פנים השמשה. הם נכנסים למסלול שלך משום שאלפיים שנות קדושה ומלחמות מכבידים על שמורות עיניהם ומסתירים אותך. בתל אביב הם סתם לא רואים אותך בעיניים.
5. ויש כאן גשרים שגורמים לי לרצות לקשור מישהי לקודקודם ולהכות אותה מעל העיר האדירה הזאת.
6. מחר חוזרים הביתה.
לפני 16 שנים. 15 בנובמבר 2008 בשעה 20:10