מה תודה, מה. מה תודה. לעזאזל. באמת שאני לא מבין. אני לא מבין, וזה מבלבל אותי. באמת לא מבין? לא. באמת אני מבין. אבל אני מדבר פה על דברים יותר גדולים ומותרת גם לי קצת רטוריקה. לא מבין. לא מבין מה יש פה לא להבין, לא להבין במידה כזאת שמה שנאמר, בסופו של יום - בסופו של יום מה שנאמר פה זה תודה. אני לא יודע אם לבכות או לזרוק הכל לזבל ולהתעלם, כמו שאני צריך לעשות, אחרי הכל אני ילד גדול. מה איכפת לי? תודה. תודה גם לך, נתראה בשמחות ובברי מצווה. ובאמת לא איכפת לי, כלומר, אני יודע שאני טורח לחשוב על זה עכשיו, וגם מזה שאני מפרסם את הדברים כאן במקום לקלל בלב ולהתחיל לפתח אולקוס, אולי נראה שזה ממש מפריע לי. אז כן: זה מפריע לי, ולא, זה לא איכפת לי. אין דברים גדולים בגו. לא אבד כלום ולא הרווחתי כלום, רק קרה מה שקרה עד איפה שקרה, ומשם קרו דברים אחרים, אני באמת לא מנסה להיות מסתורי אבל אין פה על מה לדבר, אחרי הכל באמת אולי תקווה גדולה אבל חוץ מזה כלום, ותקווה יש חמש בשקל בכל פיצוציה. מה שמפריע לי הוא אפילו לא שהבטחות הופרו, מפריעות לי מילים לא במקום, מפריע לי שאדם מנסה להביע את זה שהוא מתבייש בעצמו. אני מאמין שאם אדם מתבייש בעצמו שיתבייש, שלא יגיד שהוא מתבייש. הביישנות, מעצם טבעה אין לה מילים. אתה מתבייש, לך תעמוד בצד ותתבייש. אל תעמוד במרכז כחתן ביום חתונתו ותכריז במיקרופון של אולם האירועים כמה שהבושה מכרסמת אותך בכל פה. בשביל לעשות שטנץ כזה אתה באמת צריך שלא תהיה לך בושה. הנה מה שמפריע לי: שהתודה הזאת אין בה בושה. זאת תודה של חצופים. זאת תודה ששולח לך הזה שגנב ממך את הארנק שהיו בו גם מזומנים וגם מטבעות וגם כרטיסים להופעה אתמול בערב. אתה מקבל את פתק התודה הזה בדואר, אתה אומר לעצמך, שלח לי את זה מישהו שקיבל את הכתובת שלי מהארנק שהוא לקח ממני. טוב, אני מגזים קצת. אף אחד לא גנב לאף אחד אחר שום דבר. צד אחד יצא קצת תמים וצד אחד יצא קצת נוכל, כמו בכל אירוע מעין זה. אולי זה לא בדיוק מה שקרה: צד אחד יצא חלש ופסיבי, וצד שני יצא חלש ופחדן. מעצם העניין אתה אומר לעצמך שאף צד לא ישמח לזכור לעצמו את האינסידנט הזה, ועדיף שכל אחד יתמקד בלצאת קצת יותר גב-גבר פעם הבאה וישתדל לשכוח מכל העניין. וזה עובד אולי 364 ימים בשנה ככה, ואז מסתבר שיש יום אחד שזה לא עובד, וזה הכל. אבל בחייאת רב-רבקום, תודה? באמת, תודה? אני לא יודע אם להרגיש כמו הפיל, כמו הנמלה או כמו הסבתא השרמוטה של הנמלה. מה זה אומר, תודה, זה כמו לך תזדיין בפחות אותיות? תודה, תודה, ולך תחטוף מחלת מין מצינור חלוד בנמל. תודה, תודה, ואמא שלך מזדיינת עם קופים בפרסומות להלבשה תחתונה בטלוויזיה הטורקית. תודה, תודה, ואם אנחנו כבר במצב רוח כנה שכזה שתדע שגם הפלצתי לך על הכרית. מזל שאני מנומס. באמת מזל שאני מנומס, אחרת היו יוצאים לי מהפה דברים כאלו: אה, כן, תודה גם לך, כלבת-צעצוע-על-שלט-רחוק שכמותך, שרמוטה בעור של כבש, אני מודה גם לך מכל הלב ומאחל לך שתיתקעי בפקק בפתח תקווה באוטו בלי מזגן. באמת שאין צורך, על לא דבר, מלקקת מדרכות אחת, שנה טובה גם שתהיה, שנה של ביקורים תכופים אצל הגניקולוג. אל תודי לי, יא מפוצצת חשקונים, באמת שלא מגיעה לי תודה, והי, דרך אגב, הלוואי שתיחנקי מקונדום משומש.
[שיעול מנומס]
[exit stage left]
לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 2:56