מי אתם, 99 הנכנסים, מה אתם קוראים כאן?
חודש לא כתבתי פה מילה חוץ מאוי לא. ואוי לא זה לא מאוד מבדר. ובכל זאת אתם נכנסים. quel persistance! איזו דבקות! solche Standhaftigkeit!
וברצינות, חברלייצים -- מה אתם עושים כאן? הן לא ראיתם שיבשתי כמעיין חרב? שאין לי יותר שום דבר מבדר או אפילו עמוק להגיד על בדסמ? שאני בפני עצמי רצוץ ועייף, משעמם, נמרץ ופעלתן כקשיש רפה במרכז הקהילתי ע"ש אמנון חביב באיזו עיר כמו רחובות? שאין לי מה לתת יותר חוץ מגרעפסים? למה באתם? מה מביא אתכם לכאן?
האם זו התקווה?
אני מקווה שלא. אין תקנה לגימלאים כמוני. יום אחד משהו נשבר בנו, כמו זין שעשו לו יותר מדי בולבאסטינג, ויותר אף אחד לא קם. אנחנו לא יכולים לספק יותר שום דבר מתוך עצמנו. לא נותר לנו דבר. נתנו מספיק, חי אללה! שנים עבדנו בסלילת הבלוג הזה. ייבשנו את ביצות הקהילה ואחזנו בשיערנו המקליש בייאוש בראותנו אותה מתמלאת בשנית. סחבנו על גבנו, שעות בשמש היוקדת, ותזכרו שאנחנו בכלל מאירופה, את מנויי הזהב האריסטוקרטים האלו באפיריוניהם. ועתה אין בנו כלום. אנחנו יכולים לקשקש כמה שעות על מזג האוויר אם תרצו להקשיב. היה חם היום. מחר יהיה פחות חם אבל מה החזאים מבינים. נתנו להם מסכים עם פלזמה, אבל הם עדיין שמענדריקים.
אלוהים שבשמיים, אתם לא מבינים? אמרתי שמענדריקים! חברלייצים אמרתי! למה עוד אפשר לצפות ממני?
ראו בפוסטי זה הזמנה להשתתף בסקר מדעי קצר. מדוע באתם היום? מה ציפיתם לקרוא כאן? למה תהיו פה גם מחר? תודה רבה. גזונטהייט.
לפני 14 שנים. 7 ביוני 2010 בשעה 0:42
