לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

לפני 8 שנים. שישי, 4 בנובמבר 2011, בשעה 21:56
היום 11.11.11 והרחובות שוממים המה. אפילו את המכוניות שומעים פחות מלמטה. יש הטוענים שזה בגלל הגשם, אבל אני חושב שזה בגלל שכל הסחים מתחתנים היום.

תחשבו על זה. אין כיסא ריק באף אולם חתונות הערב.

כל זה מזכיר לי שפעם הייתי בחתונה (וכדי להוסיף חטא על פשע, היא התקיימה בפתח תקווה). זה היה אירוע מצער לכל הדעות, עם כל האלמנט: מוזיקה מזרחית, צלם מגנטים, סיגרים מטוגנים במילוי פירה, דודות, ג'וני אדום, ירוק-אפור חיוור. כדי להוסיף חטא על פשע, מאוד רציתי את הכלה ודי תיעבתי את החתן.

מישהו טען בערוץ 10 השבוע שאת "עטור מצחך" כתב אברהם חלפי לאישתו של החבר הכי טוב שלו, זאב ברלינסקי. שנים הם היו מסתובבים יחד, והילד המסכן היה מאוהב בה, ולא קרה כלום. אז רק שיהיה ברור, זה לא היה ככה, מה שקרה בחתונה. מה שקרה זה שאני הייתי קצת שיכור ולכלה היה מחשוף מהמם, וישבתי שם וחשבתי איזה אידיוט אני שלא זיינתי אותה לפני שהיא הכירה את השמוק הזה. הכרנו הרבה לפני, היו כל מיני הזדמנויות. אבל באף אחת מהן היא לא לבשה את המחשוף המהמם הזה.

בכל אופן. ידעתם שלאישתו של זאב ברלינסקי קראו זהבה? כאן גרים בכיף זאב וזהבה. עכשיו, זה מה נקרא סחי. בטח התחתנו ב-40.40.40.

בקיצור, אני יושב שם ומרגיש כמו מטומטם. הכלה מאוד שמחה, בינינו אני שמח בשבילה. היא רוקדת עם האחיות שלה, כל מיני אנשים רוקדים למעשה לצלילי המוזיקה המזעזעת הזאת. אני יושב על הבר. הברמן אומר לי, "חבר, אולי תרגיע קצת, גשום היום". אולי זה למה נזכרתי בחתונה הזאת. גם אז ירד גשם.

אני אומר לו, "סתום כבר. תביא עוד". הוא מביא עוד.

עכשיו הכלה מפסיקה לרקוד והיא ובח"לה מבחילים כמה אורחים. זה הקטע בחתונות, נכון? צריך להסתובב כל הזמן ולהסתחבק עם אנשים? אני באמת שואל. אני בדרך כלל לא הולך לחתונות. בטח אחרי מה שקרה בחתונה הזאת.

הם מגיעים אלי. היא מתיישבת לידי, במרחק של מושב אחד. הוא עומד. הוא אומר, מה, י', טוב שבאת גבר. אני קם ואני מחייך את החיוך הכי יא-אללה-מזל-טוב-גבר-איך-אמרת-שקוראים-לך ואני אומר לו, בואנה, תשמע, חתיכת מזליסט, אתה תפסת לך חתיכת... וכן, גם היא, אני אומר לך, לא יכלה למצוא יותר טוב. אז הוא מחייך והולך.

היא נשארת.

אני מסתכל עליה, מחליט לשתות קודם. שותה. מסתכל עליה.

היא אומרת, "תגיד, איך זה שאף פעם לא זיינת אותי?"

אני מסתכל על הברמן. הוא כמעט מתחיל עוד פעם, אבל אני מצליח לשדר לו שזה לא הזמן והוא מוזג והולך.

היא לוקחת את הדרינק שלי ומורידה בשלוק. אני אומר לה, "אם הייתי יודע שאת שותה ככה, אולי הייתי מזיין אותך".

היא מסתכלת עלי מקרוב - ואני אומר לעצמי, בואנה, היא נראית טוב. אמנם קצת מאופרת עכשיו, אבל לא משהו שאיזה דוש לא יוריד. אני מיד מדמיין אותה עומדת עם השמלה מתחת לדוש, איך הכל נצמד אליה, ואני אומר לעצמי, י', אל תהיה כזה בנאדם. אבל היא ממשיכה להסתכל ואנחנו עומדים במרחק כזה, בין הפה שלה לפה שלי יש מרחק של לשון, אפילו לא זה. אז אני צריך להגיד משהו ואני מיד פותח את הפה ואומר,

"מעניין אם יש פטיש כזה, להשתין על כלות".

אני מיד מבין מה אמרתי ובדיוק עד כמה אני שיכור, ואני מסתכל אם הברמן שם כדי לראות אותי חוטף סטירה ולהרגיש טוב עם עצמו. אבל היא לא זזה אפילו מילימטר והיא אומרת,

"בוא נגלה".

והיא לא זזה, כן, נשארת בפרצוף שלי, וכל רגע שעובר היא נראית קצת יותר טוב. אני אומר לה, ואני מקווה שהפה שלי לא מפיץ אדי אלכוהול רעילים, "ככה בחתונה שלך?"

"לאסט צ'אנס", היא אומרת. ואני מחכה שהיא תצחק, כי אני לא בטוח שזאת בדיחה, ואני לא מתכוון גם להיות המאניאק שלא זיין אותה וגם להיות מישהו שצוחק על כלה ביום חתונתה. במקום לצחוק היא קמה, מעבירה יד על הכתף שלי, ובזמן שהיא עוברת אותי היא רוכנת אלי לאוזן ולוחשת,

"עוד חמש דקות בשירותי נשים. מקווה ששתית הרבה".

וזהו. הולכת. הברמן מסתכל עלי. אני מוריד את העיניים לכוס. הוא מוזג.

אני יושב שם ואני אומר לעצמי, י', אתה לא עושה את זה. י' אין מצב. י' אין סיכוי. ואני כבר כמעט מרגיש את הרגליים שלי קמות עצמאית, אז אני נוטע את התחת שלי בתקיפות על הכיסא בר. כדי להבטיח לעצמי זמן מחשבה אני שותה לאט. ואני מנסה לא לדמיין אותה על הברכיים בשירותים המצועצעים של האולמי בונבון הזה, פותחת פה גדול מעל המחשוף-חתונה שלה. אני מנסה כל כך חזק לא לחשוב על זה שאני מפתח זקפה. ואני לוקח עוד שלוק וקורה משהו מופלא. מה שקורה זה שלפעמים אתה מגיע לנקודה הזאת שבין להיות שיכור ובין להיות שיכור מאוד, והנקודה הזאת, זאת נקודה של פיכחות גדולה. אין דרך להסביר את זה. זה כמו להיות בעין הסערה. קודם היית שיכור תחת. תיכף תהיה שיכור תחת. אבל עכשיו אתה חד. אתה מפוקס. אז אני אומר לעצמי, י', הרסת כבר חתונה אחת בחיים שלך, אתה לא עושה את זה עוד פעם. אתה נשאר פה כל הערב. וככה יוצא שאני לא זז מהכיסא. מוריד דרינק אחרי דרינק. באיזה שלב, ככה מספרים לי, חבר א' שלי לקח אותי הביתה ושם אותי במיטה.

שבוע אחר כך א' ואני, יוצא לנו להפגש ברחוב. אני אומר לו, "תגיד, לך אני צריך להגיד תודה שלקחת אותי הביתה בחתונה של ל'?" והוא אומר, "כן, אחי. איזה מצחיק היית. אני מפיל אותך על המיטה ואתה מתחיל לדבר איתי גסויות".

אני נהיה די אדום ואני שואל אותו, "איזה גסויות?" והוא אומר, "אמרת לי, לא יודע, משהו כמו תפתחי גדול, תשתי את זה, שלא ינזול לך על השמלת כלה. היית הפוך לגמרי, אחי".

אני ממשיך להיות אדום ואני אומר לו, "גבר, מעניין מאיפה זה הגיע". אז הוא אומר לי, "עזוב, זה לא אתה אחי. זה כל החתונה הזאת מוזרה לגמרי. קארמה רעה אחי. אתה יודע שהם מתגרשים מחר? תפס אותה מקבלת בתחת מנ' בשירותים של הנשים".

בקיצור, שיר יפה, עטור מצחך.
דון דרישות גבוהות - אם זה סיפור אמיתי, זה עצוב מאוד,

נכנס יין, יצאה זונה.
לפני 8 שנים
אתנה - סיפור עתידני משהו : )

עטור מצחך. כן. שיר יפה : )
לפני 8 שנים
מישלי - אחרי שקלטתי שיש עוד שבוע עד ה-11.11.11 וניסיתי להבין את הכרונולוגיה, כבר לא הצלחתי להתרכז בקריאה.

(מצד שני, יכול להיות שבכל מקרה לא הייתי מצליחה להתרכז בקריאה :)
לפני 8 שנים
Grey / Green​(אחר) - :)
לפני 8 שנים
נילי ונילי - מצויין
לפני 8 שנים
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - ואתה חשבת שפתח תקווה משעממת :)
לפני 8 שנים
חיננית הבתה - תרחם השם על נשמתך החוטאת.
כמה פרות קדושות לשחוט בפוסט אחד, כמה?


עטור מצחך, הי"ד.
לפני 8 שנים
Grey / Green​(אחר) - ליק.
לפני 7 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מאכזב משהו. איזה נשמה טהורה שאתה.
רק אני חשבתי שה"מה היה אילו" היה מאד רומנטי? כלומר, אני מעריכה את המוסריות וכל זה, אבל בזמן שקראתי את זה, זה היה נראה לי פשוט נורא רומנטי. מאד התאכזבתי כשלא קפצת.
מה קרה לך, שלא קפצת? למה לא לקפוץ?

בכל מקרה, פאקינג התגעגעתי אליך. מה שזה לא יהיה שקרה עם הסיפור, לכתוב אתה יודע. פאק, כמה שהתגעגעתי לקרוא אותך. בחיי.
לפני 7 שנים
ניטפיקינג​(נשלטת){מאסטרמיינד} - זה פשוט מצוין.

לפני 7 שנים
poetry lover - אני מצרפת את קולי הצנוע לזה של ניטפיקינג.
מצוין פלוס פלוס.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י