סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 17 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 23:48

הנדנדה
מחזה מאת סמואל בקט.
מוקדש לחתול הבכיר.

מסך

1. מרימים את הסאבית הקשורה מעשה שיבארי כך שהיא תלויה כמטר מעל הרצפה. היא עירומה, קשורה בחבל צבעוני, מבריק, וגאג אדום. גם הוא מבריק.
2. תאורה.
3. נכנס האדון, בבגדי עור. מחזיק שוט רכיבה.
4. מישהו דוחף את הסאבית והיא מתנדנדת.

האדון:
הולך לאורך הבמה. מדי פעם עוצר ליד הסאבית, מרים את שוט הרכיבה. מוריד. חוזר.

ירוק:
(מחוץ לבמה) גם אני הייתי פעם ככה, אפור, מתהלך בשבילי החיים חושב מחשבות מרגיש ככה שעוד רגע אני מתפקע חושב חושב חושב

אפור:
(מחוץ לבמה) לך לישון, טמבל.

ירוק:
טוב.

אור:
(נכבה לאיטו. הסאבית עוד מתנדנדת. האדון מרים ומוריד את השוט.)

מUחדת - מעולה.
לא תוסיף {הפנייה לסמואל בקט, הי"ד} איזה מונולוג בג'יבריש של הסאבית מתוך איזה סאב ספייס הזוי?

כך או כך, הקהל {אני, אחת} יוצא מגדרו.
שי בר יעקב {מבקר התיאטרון של מעריב וגל"צ} כתב שמזמן לא ראה מחזה כל כך משובח בלי איתי טיראן/ הראל סקעת בתפקיד הראשי.

{הגאג נשמט מפי הסאבית על הרצפה. המסך מוגף}
לפני 17 שנים
Mr Leo - החתול הבכיר, מבקר התאטרון הירושלמי הידוע, מפררר בהנאה, ומוסיף ליקוק של כפו.
יש לצפות עתה למחזות אפיים מבית מדרשו של ברכט וכמובן איזו מחווה אקספרסיוניסטית לסטרניברג.
לפני 17 שנים
lOli גם אני רוצה להיות מבקרת תאטראות - מסך:
זה מה שנקרא בפי המבקרים מחווה מרגשת.
אמרתי לך פעם שהנדנדה של בקט זה המחזה שאני הכי אוהבת. לא טיזרים.
rock'a'by

ואם כבר בקט והתנסויות הלוגיקה של המובן, למה שלא תוסיף לחתול הבכיר חיוך שבולע את החתול כולו. קרול.
לפני 17 שנים
קייסי - משחר ההיסטוריה אנשים ממציאים את הגלגל, מציירים ומפסלים יצירות מופת, מרימים השמיימה גורדי שחקים, משגרים מעבורות לחלל - רק כדי להרשים איזו נקבה בסביבה.

אבל לכתוב מחזה של סמואל בקט? זה כבר סוג מקורי (ואמנע מהמרכאות המתבקשות) של חיזור.
בהצלחה, מותק.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י