לפני 7 שנים. 15 בנובמבר 2017 בשעה 21:57
אל תבואי אלי להרים את הרגליים סוף סוף אחרי היום שהיה לך.
גם אל תבואי להתנחם.
אל תבואי עייפה ורעבה, מצפה למשהו במקרר
אל תבואי לספר לי איך עבר היום שלך עד כה --
בואי לכאן כשאת מוכנה לסבול.
אחרי זה, חבורות ושריטות מלבינות על לחיינו, תוכלי להתנחם בזרועותי. אולי אני אכין לך ארוחת לילה ואקח אותך לישון. ייתכן אפילו שאני אמנע מלהרדם בעוד את, עטופה בשמיכה ובידיים שלי, מספרת לי על היום שלך.
אבל לא בשביל זה באים.