הציפורניים שלה כבר בטח נשרו, אני כבר לא שומע את הרעש המעצבן של הציפורניים שורטות את קיר המרתף, הצליל הזה חירפן אותי, הוא מחזיר אותי לבית ספר יסודי שהמורה היתה חורטת וצורמת עם הגיר על הלוח והגוף שלי היה מגיב ברעד שמעלה קבס מציפורן ועד שורשי שיער.
ואולי כדאי להציץ מה איתה, בפעם הקודמת שבאתי להציץ נאלצתי לקשור אותה לצינור הביוב ולסתום לה את הפה כי היא התחילה לעשות תנועות עם הידיים ועם הפה (לא זכור לי אם היה צליל עם תנועות של הפה) ואז גם סגרתי לה את העיניים כי יש שטוענים שהנשמה מסתכלת דרך העיניים ואני נגד סיכונים, בטח שמדובר בנשמות. מעניין אם שחררתי אותה אז. לא בא לי הצפה בבית, מה עוד שאחד השכנים עוד ירד למרתף פתאום בגלל הריח והסתימה ויקח לי אותה והיא לא תהיה בשליטתי. ואני גם נגד נשמות תועות כולם יודעים איך זה נגמר.
ואולי אשחרר אותה ביער וארדוף אחריה ואצוד אותה ואז שוב אשים אותה במרתף. הפעם מרתף אחר בלי צינור ביוב ובלי שריטות ששומעים. עמוק יותר. אני לומד מניסיון. ואז גם לא צריך לשתום לה שום עין ובלי עין הרע, לא אשמע ממנה יותר.