האוויר היה חם ורוח קדים הצליפה ביבבה, שאריות צמחי המדבר הירוקים שצצו בחורף, ליחכו את האוויר כצמאים ללחות הקלה ביותר כדי להאריך ולו בכמה ימים את ימיהם.
הבקתה עמדה בקצה הגבעה, סחופת רוחות, נאנקת על עמודים שהרימו אותה מעל סלע עצום שדומה ששוכב שם, בזווית לא אפשרית מיליוני שנים, חרדון עייף הציץ בנו והסתלק במהירות לתוך חריץ בסלע.
רצועה שחורה קצרה מחוברת לחוגרת מותני שסופה כרוכה בגסות על צווארה הלבן והארוך, רגליה היחפות יציבות על אבני המדבר, פרקי ידה האדימו מרצועת העור המלופפת בכוח וגופה העירום והדק העטוף בבד הלבן השתוקק לטבילה צוננת, שפתיה מבוקעות מעט ופיה נדם, לא מוציאה צליל ולא רטינה.
הדלת חרקה בצליל גבוה, משכתי את הרצועה והנחתי אותה על הרצפה, לא היתה זקוקה לסימן נוסף, שכבה עירומה על רצפת האבן הקרה, רוחה הושבה לה, תכולת בקבוק המים הקרים מצא את יעודו במהירות והיא נאנקה באושר ובתקווה.
נעמדה על רגליה והתקרבה אלי, גופה רוטט ומצפה, יודעת שהסטירה שהאדימה את לחיה רק דקות לפני כן סימנה את הגבולות הברורים. העברתי יד על גופה הנעים והרך, ראשה התכופף מעט לאחור וגווה הזדקף בצפייה.
הניחה לי לעשות בה כחפצי והנחתי לה לעשות בי כחפצי.
------
שעה ארוכה אחזתי בה עד שהסדירה את נשימתה ועד שגופה נרגע לחלוטין.