הכי טוב שיש

אני מקצוען קריאה. 

אוהב לקרוא את השורות ובין השורות. לא תמיד תוהה מה כוונת הכותב.

מודע לעובדה שמצב הרוח שלי משפיע על כוונת המשורר ועל כן לא מתיימר להבינו.

לעיתים אני נתקל בכתיבה פתלתלה, רומזת, נוגעת באזור מסויים ומעט נסוגה. מעניינת אותי הנסיגה, הנגיעה והרמיזה.

לעיתים הכתיבה בוטה וישירה. מעניינת אותי הבוטות, והישירות ו..הרמיזה.

לעיתים הכתיבה מרוחקת, מעט מרחפת, ניכרת בה הימנעות, התיאורים מרוחקים ומרגישים לא אמינים. והיא מעניינת אותי.

לעיתים הכתיבה מצחיקה, או משתדלת מדי, או גרוטסקית.

אני תוהה לא פעם על המרחק בין מה שמתגלגל בראש וכמה שינויים המילים עוברות עד שהן מוצמדות למסך הלבן.

וזה מעניין אותי.

יש פעמים שהמילים משפיעות עלי מיידית, ויש פעמים שהם חולפות וחודרות רק לאחר ששוכבות להן ומאתגרות.

יש פעמים שהמילים לא עושות כלום, לא מגרדות, לא מציקות, לא מצחיקות. וגם זה מעניין אותי.