לפני 7 שנים. 3 בפברואר 2017 בשעה 19:16
השיחה ההיא, מלפני שבועיים, השפיעה עלי.
מאוד.
(ראו להלן)
וכעת כשאני הולך ברחוב בשעת ערב, ואישה הולכת לפני בקצב זהה לשלי והמרחק בינינו עשוי להיות מטריד, אני מחיש צעדי ועובר אותה. או מאט ומגדיל את המרחק. מרגיש את שיער עורפה סומר.
וכשאני צועד ומולי היא צועדת (כל אחת) אני מייצר במודע מרחב ומסיט מבט לכיוון אחר או נועץ מבטי בסלולר שבידי כמתעניין פתאום באיזו הודעה שלא הגיעה.
מנסה לשדר אין סכנה.
כאומר: אמנם אני גבוה ועשוי להיראות מאיים סתם כך, אבל אני לא.
בסך הכל עובר אורח תמים.
האם אני מודע מדי?
