לפני 7 שנים. 30 באפריל 2017 בשעה 18:54
הוא אחד מכמה.
הוא חברי האהוב. הוא נהרג היום לפני יותר מעשור, ממש היום בערב יום הזיכרון.
הוא הפך למפגש מסורתי של המון צחוקים.אמא שלו רוצה אותנו אצלה צוחקים. אז אנחנו באים וצוחקים. שמחים וצוחקים ובוכים וצוחקים. כובשים עצב ומנגבים דמעה של צחוק רועם.
הוא היה חברי היקר אני הגבוה והוא הנמוך ואז מישהו אמר שהוא קינא בי ועשה את ההתרסקות הזאת, כי הוא, הגמד הזה, רצה להסתיר לנו לפחות ליום אחד. ולא ידע שהוא מסתיר חלק מהאור בכל יום מאז.
