בוחרת בטוב

עכשיו, אחרי ששתיתי איזה חצי ליטר מים, נשמתי עמוק, שיחררתי.
עכשיו כשהסימנים שלך, של הקין והשוטים, החגורה וכפות הידיים, והציפורניים בגב,
בוערים בי, אדומים ויפים, כמה יפים, להתעלף..
עכשיו אפשר לצעוק בקול גדול עם הפה הזה שבלע את מה שהיה שם (:

תודה מאסטר!

אתה יודע כמה קשה לי להתנסח, ועכשיו, כשאני בסוטול הטיבעי שלי זה רק מסובך יותר.
ובכל זאת, ההרגשה נפלאה. כל הצלפה, כל נשימה שלי כנגד. כל חיבוק שלך.
כל ההסברים תו"כ, הסבלנות שלך..
הכל היה חזק כ"כ. חודר עמוק לתוכי.
נושמת. משחררת. לא נאחזת. והכי חשוב - - - מחייכת.