לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 22:13
היה יום מוזר משהו.
זה התחיל כבר בלילה, שלא הצלחתי להירדם, גם לא להרפות, לנשום עמוק ולהירגע.
רק התהפכתי לי מצד לצד, ככה עד שנגמר לו הלילה.
והיום, היה לי לחוץ מידיי בעבודה.
מטלות כאלו, שאני בודקת את עצמי כמה וכמה פעמים, שחלילה לא אטעה.
מתיש.
יצאתי מהמשרד עם כאב ראש כזה שגורם להכל מסביב להיראות ולהרגיש מחורבן.
אני לא נבהלת או מתרגשת מהתחושות האלו.
אני מודעת להן, יודעת שגם זה חלק מהחיים שלנו.
זוכרת גם מה שאומר מאסטר. התחושה הזו גם תחלוף.
וצריך לתת גם לתחושות האלו מקום.
בכל מקרה, טוב שהיום הזה מסתיים לו אוטוטו.
ליל מנוחה.
