לפני 15 שנים. 3 בדצמבר 2008 בשעה 18:52
בתקופה האחרונה אני לומדת לשים לב.
לתת תשומת לב מלאה לדברים שאני עושה, לסובב אותי.
את הדרך לעבודה, צעידה של 8 דקות, אני מקדישה לטבע/לאור/לשמש/לרוח.
הבוקר, על המידרכה, חגו להם עלים יבשים, עפו להם ברוח החזקה.
ובצידי הדרך.. עצים בשלכת.
פתאום עולה בי מחשבה ש"תופעת הטבע" הזו, של עלי השלכת, שמתייבשים להם, נופלים בעקבות הרוח, מותירים את העץ עירום, מחכה לגשם שירווה את האדמה ואותו, כדי לאפשר צמיחה מחודשת של עלים ירוקים, של התחדשות..
התופעה הזו, מתאימה לתהליך שאני עוברת.
אני מתקלפת מפגיעות ישנות, מדפוסים לא טובים,
מכינה את עצמי לצמיחה המחודשת, לרעננות, אם אתן לעצמי מקום גם לגשם, לדמעות, לשטוף ולהרוות.
את המשך הדרך צעדתי כשאני מעניקה לכל עץ עירום התבוננות מיוחדת, מחויכת.