בוחרת בטוב

אחרי השיחה אתמול בלילה,
שהייתי זקוקה לה ממש כמו אויר לנשימה,
הצלחתי להרגיע, לזכור שהכללל בסדר. כן כן, הכל בסדר!
ולישון. בשקט.
היו רגעים בשיחה הזו שלא חשבתי שזה יהיה אפשרי,
בכיתי, יללתי, צעקתי שאני לא יכולה,
אבל הדבר המדהים הוא שמאסטר הרגיש ושמע את קריאת ה"הצילו" שלי עוד קודם.
כן, זה מרגש ומדהים אותי מחדש כל פעם.
עם הקול של מאסטר, עם ההכוונה וההדרכה המדוייקת איך לשחרר,
ועם הידיעה שהכל בסדר,
לאט לאט נרגעתי. ישנתי כמו תינוקת. כלום כבר לא הציק לי או הטריד אותי.
וקמתי הבוקר שקטה ומחוייכת.
הצלחתי לראות בדרך את פריחת ההדרים שמתחילה, ועוד עץ שאין לי מושג מה שמו,
אבל יש לו פריחה סגולה יפיפיה.

אני לומדת לאט לאט להיכנס לשקט שלי.
להתחבר לכוח של מאסטר, גם בעצמי.
דרך כל הדברים שלמדתי.
לרדת לרצפה אם צריך, להרכין ראש, להיכנע, לחוש את מאסטר גם ממרחק.
זה חשוב לי והכרחי.
מאוד הכרחי.
(:


* כליל החורש, זה העץ המדהים שראיתי.
הנה, למדתי עוד משהו חדש.
תודה מאסטר.