בוחרת בטוב

האסימון נפל. סופסופ!

כן, היה כאן חוסר שקט אתמול,
ולכאב הראש שליווה אותי במשך היום הצטרפה לאות וכבדות.
הגוף שלי זעק לשינה ולשקט.
מאסטר הזכיר לי שלא לברוח לזרועות השינה.

הרבה עבודה לפני.
ואני?
קצת מתבלבלת קצת נבהלת.

מאסטר אמר שחסר לי ידע עולם.
נכון, שנים שהייתי תקועה בפינות חשוכות והשקעתי כל מאמץ וחשיבה בלשרוד
ולשדר עסקים כרגיל.
כבר שנים שאני לא קוראת חומר עייוני, המחשבות בורחות, הרריכוז ממני והלאה.

בשיחה אתמול כשמאסטר אמר את זה, בפשטות,
ברגע הראשון השתבללתי,
הנה, עוד אישור, עם חותמת לכל מה שאני חושבת על עצמי
לא יודעת/לא מבינה/לא מוכשרת/מבוזבזת.

אחרי נשימה עמוקהההה,
אני זוכרת שאני לא במבחן,
ואין סיבה להרגשת הבושה הזו שמלווה אותי..
אני הכי נפלאה שיש! "מלכת העולם" (:

יש גם הדרכה והסבר ברורים,
להתחיל להרחיב את מעגל ההתעניינות והידע,
לצאת מהבועה.
לקרוא/לשוחח/להכיר/להתעניין.

לזכור שאני רוצה להסיר מעלי את החומה העוטפת, את השריון.
<והנה תיזכורת לי, לקרוא שם את הבלוג, שוב.>

יש לי מי שמכוון, מדריך, עוטף, נוזף, אם צריך.
וכל כך מבין.
וטוב לי ונעים לי ככה.

שבת שלום.
של שקט.
שקט של שלווה ונינוחות.
של קבלה ואהבה עצמית.
}{