בוחרת בטוב

לעשות סדר בחיים שלי, זה מה שהכי חשוב ונחוץ לי כרגע.
זה מה שמאסטר אומר.
אני בהחלט פועלת בכיוון, מזיזה דברים שדחיתי שנים,
מארגנת, בודקת, מתאמת.
כמו שאמרתי-פועלת. יוזמת. משנה.

נכון שאני עושה הכל כי בראש ובראשונה המרויחה הישירה והמיידית זו אני.
אבל חשוב לי מאוד מה מאסטר אומר/חושב על העשיה שלי, על ההתנהלות.
אני משתפת ורוצה שהוא יהיה גאה בי.

מאסטר רוצה אותי גאה בעצמי.
בטוחה בעצמי.
שאזכור כל רגע שאני נהדרת ונפלאה, בדיוק כמו שאני.
שארגיש את זה מהביפנוכו שלי, מהתחתית של הבטן.
זה שלב לא פשוט למי שחיה חיים שלמים בהרגשת רדיפה והסתרה והדחקה.
כן, אני שמה לב שאני נשענת על זה שמאסטר שלי מרוצה ממני.
אם וכאשר. (-:

----------
כשצעדתי הבוקר, כשהשמש רק התחילה את מסלולה היומי, פגשתי שכן שיצא עם הכלב לסיבוב,
משם עלתה ההרגשה המוכרת הזו, הרצון להיות כלבה של מאסטר.
כן, גם אחת כזו שרוצה את האישור שלו.

שלו.