בוחרת בטוב

עייפות.
אבל עייפות מתוקה שכזו.
מסופקת ורגועה.
אוי איך שהבטן כאבה לי הבוקר בדרך.
התרגשות. אוליי גם קצת לחץ. והרבהההה געגוע.

אבל תוך רגע, הכל נרגע.
שקט.
ראיתי את מאסטר.
הכל בסדר.
כל הלחץ של הימים התנקז החוצה והתפוגג.

אני שמחה כ"כ שמאסטר איפשר לי לבוא,
למרות שהסיטואציה אולי לא נוחה במיוחד.

יצאתי משם עם חיוך שצמח עמוק בפנים.

אז תיכף שבת, ואני עייפה.
אבל עייפות מתוקה כזו שמביאה לאות לאיברים שלי.

שבת שלום כולם.
ותודה ענקית, מאסטר שלי.
}{