עכשיו כשהסתיימו המטלות ליום זה, ויש שקט מסביב,
עכשיו התור לאהבה.
בימים האחרונים אני בורחת.
הרבה לחצים מסביב שגורמים לי לחזור לדפוסים ישנים:
להשתבלל בעצמי, להתבלבל.
לשכוח שאני לא לבד בסיפור הזה.
לא לזכור שקיבלתי מתנה ענקית.
מאסטר גדול וחכם שנמצא כאן בסבלנות אדירה גם כשאני לא מפנימה, גם כשאני לא ממש מייישמת.
לא עוד!
קיבלתי החלטה לבחור בעצמי מחדש.
יש לי אותי לאהוב.
לא, זה לא פשוט.
אבל אני אתעקש, כי גם לי מגיע, כמו לכל אחד אחר שלפחות מישהו אחד יאהב אותו באמת.
נקי וטהור וללא תנאים מקדימים!!
כסומו כולם, וזין על מה שהם רואים בי או חשבים עלי.
אף אחד לא מעניין יותר.
עכשיו תורי!
עכשיו תורי לקבל ממני יחס של אהבה, של ביטחון.
אני אבטיח לי, לילה לילה במיטה, שאני אהיה כאן בשבילי. תמיד. ולא משנה מה או איך.
ולא משנה כמה ולמה לא אהבו או חיבקו או העריכו אותי בעבר.
אני כאן, כדי לחבק, ולאהוב ולהיות הביטחון שלי.
אני אדאג לי.
כי אני נפלאה ונהדרת, בדיוק כמו שאני!!
וגם כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה בשבילי.
יוצאת לדרך חדשה.
מהתחלה.
===
מאסטר שלי, תודה על הכל,
על הדרך והתמיכה,
הסבלנות לאין קץ,
וההבנה של הפרטים והדקויות ומה שלא נאמר.
לפני 15 שנים. 21 באוקטובר 2009 בשעה 20:42