לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 21:06
לומדים שפה חדשה.
שפת הלב.
תרתי משמע!
בלי רעש המטחנות,
ללא מילים מיותרות.
מתוך ההתחברות לאהבה,
ללב.
ויש איזה שיר שמדגדג לי בראש:
אילן דמרי, המדרגות:
על הדרך
על הדרך שעולה אל אמת הלב
מנסה להגיע ואליו להתקרב
סימנים על השבילים
עד אליו הם מובילים.
והרוח מתחילה בי לנשב.
אני שומע בתוכי את הלב קורא.
להמשיך וללכת עד שאגלה
חסדי שמיים בהירים
את צעדיי הם מלווים.
והרוח ממשיכה בי לנשב.
כמו המים שזורמים
אל מקורם שבים
ואנחנו מבקשים
אהבת חיים
במקום שיש אמת
שם הלב שקט.
בכל אחד יש צליל
שמחזיר אותו קרוב לשביל
אל הלב....
--ולצערי לא מצאתי גירסה יפה ביוטיוב.