לפני 15 שנים. 23 בנובמבר 2009 בשעה 20:57
ולא מוותרת לי.
איזה מזל יש לי שיש לי את מאסטר להזכיר לי שאני כאן לאהוב אותי.
לחבק ולאהוב את הילדה הקטנה. ושרק את הכח של האהבה שלי אני אוכל להרגיש.
ושמגיע לי.
נכון,האהבה עצמית הזו עדיין לא מבוססת מספיק כדי לזכור תמיד, וברגעים כמו היום שאני כאן,
לאהוב אותי גם במקום זו שלא ממש יודעת לאהוב. או "אוהבת בדרך שלה".