בוחרת בטוב

"הרצון הזה ש א נ י אהיה כאן מזיז א ו ת ך הצידה"


מעולם קודם לא חשתי את הביטחון הזה, את האמון המוחלט בי, ואת התמיכה והעידוד האין סופיים האלו שמאסטר העניק ומעניק לי.
במשך כל שנות חיי, אף אחד לא טרח להאיר לי שאני ב-א-מ-ת יכולה ושאני באמת נהדרת, בדיוק כמו שאני.
ובא מאסטר ומלמד אותי לעקור את כל חוסר האימון העצמי הזה, מלמד אותי להעניק לעצמי אהבה ללא תנאים.
ואני מה? מתחברת לחיבוק ולעטיפה שלו כמו לחמצן. כשמההתחלה מאסטר אמר לי שהוא יכול לגרום לי להיות מכורה. יכול אבל לא מעוניין.
הטוב הזה, החדש, זה שלמדתי להכיר רק בשנים האחרונות, בשנים שלי עם מאסטר, מעבר לזה שהוא מחזק אותי, עוזר לי לזקוף את הכתפיים, כנראה שהוא גם גרם לי קצת להישען יותר מידיי, במקום להפשיל שרוולים ולהילחם!

מאסטר שלי, אהוב ומיוחד, מתנצלת על האכזבה, על זה שאני גורמת לך להיות אובד עצות.
מרכינה ראש, מפסיקה להילחם, ומקבלת מרות. כמו שאמרת לי היום, קודם את שלך, ואח"כ גם את שלי.