בוחרת בטוב

הוא רק פחד. ובכל זאת, הוא פחד.והוא מרגיש לגמרי אמיתי.
קצת קשה לי לנשום.
אין לי מקום להכיל.
והדמעות מסרבות לעבור את מחסום העיניים. הם שם כל היום, אך לא גולשות החוצה.
ידעתי שזה יהיה לא פשוט בעבורי. דיברנו על זה. אבל לא היה זמן לפרוק שם הכל ולפרק.
אז פשוט הדחקתי.
עכשיו כשהכל כבר כאן, הלחץ מטפס.

מתחברת לליטוף הזה, ליד שמגוננת גם מרחוק, מנסה לשאוב לי עידוד.