לפני 14 שנים. 19 באוגוסט 2010 בשעה 17:37
נבהלתי. מאוד נבהלתי, למרות שנשמתי עמוק והבטחתי לעצמי לטפל בדברים כשיצוצו, אחד לאחד,
בצורה הגיונית.
אז קיבלתי החלטה. אבל איפה שהוא יצאתי מפורפורציות, נבהלתי עד איבוד הנשימה וההגיון.
ושוב, אני תקועה בפחדים ובדפוסי העבר שמאיימים להטביע אותי שוב.
אני אפילו לא מצליחה להקשיב שם, לנסות להבין. זה כמו סינית בשבילי, למרות ששמעתי את הדברים כבר הרבה פעמים.
במקום זה, אני כועסת.