לפני 14 שנים. 6 בספטמבר 2010 בשעה 21:58
כדי להפסיק להתלונן צריך לנשום.
אי אפשר לברוח לאורך זמן. צריך לבחור.
כלומר אפשר להמשיך לחיות מתוך בריחה. זה לחיות בכאילו. חייתי ככה הרבה שנים.
זו לא אופציה מבחינתי יותר.
ושוב, התזכורת של מאסטר לשים לב לנשימות. לשים לב לנשום. ואז אוכל לראות איפה וכמה אני מתלוננת, ולהפסיק להתלונן.
לפני איזה שהוא זמן שנראה עכשיו כמו נצח, אמר לי מאסטר, אחד האנשים היותר חכמים שבסביבתי ש"כדי ללמוד-צריך להקשיב. וכדי להקשיב-צריך לשתוק", לקח לי המון זמן להבין ולהפנים את האמירה הזו. מקווה שליישם את הצורה בה אני נושמת, יקח לי פחות זמן להבין ולהפנים.