לפני 14 שנים. 14 בנובמבר 2010 בשעה 22:48
אני יודעת שמאוחר. שכבר הייתי אמורה לישון.
אבל המערבולת הזו לא מרפה, למרות שהזכרת לי בשישי האחרון להשקיט מבפנים.
זו פשוט הצטברות כזו, עם הבלוג שקראתי מוקדם יותר הערב וחתך לי עמוק לבפנים,
והסטטוס של ההיא בפייסבוק. והשיר הזה שמתנגן לי כאן, למרות שלא החלטתי איזה מהשירים הערב הכי תואם את המצב רוח שלי.. אבל זהו, עכשיו יש פורקן של דמעות.
רק לזכור שזה פורקן ולא מסכנות.
