לפני 13 שנים. 6 בינואר 2011 בשעה 16:04
הכל מתוזמן מראש, מסתבר.
אם היו לי כמה דקות מיותרות, של שקט, לעצמי, במשך השבוע הזה, הלב שלי לא היה שורד את העומס של ההרגשות.
מזל שהעבודה הזו מתישה אותי כ"כ, עד שאני נופלת למיטה כמו שק תפוחי אדמה, מוקדם כ"כ בלילה.
ואין זמן לחשוב ולהרהר ולהתלבט ולחשוב שוב ולהתרגש.
לפעמים, יותר טוב ככה.
(:
