לפני 13 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 16:11
אני אוהבת את האיש הזה שמצליח ברגעים ספורים להכניס אותי לפורפורציות הנכונות. אז כן, לא קל להיות נציגת שירות. זה עלול להתיש. אבל אם אצליח לזכור במהלך שיחה קשה שלא חוכמה להיות מנומסת/אדיבה/נעימה/נחמדה/לאנשים נעימים ופשוטים. החוכמה היא להיות כזו עם הפונים הקשים, אלו שקשה להם ורע להם ומנסים , מתוך הצורך העמוק שלהם, להקשות גם עלי. זה התפקיד שלי כרגע <גם אם אני מייחלת לסיומו> לצאת מאזור הנוחות שלי. לא לקחת פנימה את הרוע שהם מפיצים. הם צריכים אותי! גם אם מתוך הקושי שלהם, הם פשוט הודפים כל נסיון אמיתי לעזרה. למזלי יש לי אותל. שמאיר לי, שמזכיר לי, את הדרך ואת התפקיד ואת היעוד ואת הזכות שיש לי להיות במקום הזה וללמוד את השיעור שלי. כשיצאתי מהעבודה לא היו בי כוחות לכלום, רק רצון להניח ראש. עכשיו בא לי לצעוק שכל העולם ישמע שאני- אוהבת- אותך!!