לפני 12 שנים. 2 בספטמבר 2012 בשעה 15:12
אתה כל הזמן חוזר ואומר לי לא לוותר כ"כ מהר. שלא אוותר עלי מהר כ"כ.
אני הולכת להתעקש. אני פה בשבילי. לומדת לאוהב, בכוחות עצמי את הילדה הקטנה הזו שמסתתרת עמוק עמוק בפנים בלי שאף אחד רואה אותה, להוציא אותך, שם אני מרשה לה להיחשף..אצלך בטוח לה.
אצלך זה בסדר.
בלי לשקוע ברחמים, רק אהבה. טהורה וחדשה, כמו שמעולם לא ידעתי לאהוב, בטח לא את עצמי.
הייתי בדרך למיטה, לאונן את עצמי, נראה לי קצת לברוח. אבל אז אתה סימסת.. והשיחה איתך מיקמה אותי במקום שנכון לי. לשים לב לשחרר את הכיווץ הזה שמקשה על הנשימה. הכל בסדר!
לא לנסות להתקדם כמה צעדים בבת אחת. כל פעם רק צעד אחד,גם אם קטן.. זה אחד הדברים הראשונים שלמדתי איתך.