לפני 12 שנים. 30 באוגוסט 2012 בשעה 15:41
אני צריכה את התזכורות האלו, אחרת אני מתבלבלת.
לא קל עכשיו, זה נכון. אבל אני לגמרי לא לבד.
הכל בסדר.
לשים לב שהשימוש בציניות בא מתוך הכאב. לשים לב, ולא לאפשר לעצמי לשקוע שם.
הרמת ידיים מתוך ויתור לעצמי ועל עצמי והתנהלות ב"לא בא לי", לא נמצאת בלקסקון ההגדרות שלנו. פשוט לא!
ואם מאסטר שלי מפנה לי את הזמן ומשמר לי את המקום שלי מהסיבה הפשוטה שהוא חושב שמגיע לי ואני ראויה.אז מי אני שאחשוב אחרת??
כמה אצילות וגדלות ואנושיות יכולים להתרכז באדם אחד?
זה למה אני אוהבת כ"כ!
זה למה אני נמצאת, גם במקום הזה, שקשה לי בו, בלי שום שאלות או היסוס!
בוחרת! בכל רגע מחדש, מתוך רצון אמיתי וענק להיות בדיוק שם,לרגליך, בפינה של השטיח. עטופה ושמורה.
