לפני 12 שנים. 11 בספטמבר 2012 בשעה 17:57
שוב אני משננת לי, בעקבות התזכורת של מאסטר, שאין לי שום רשות להרגיש עלובה.
לא תמיד פשוט לי..והמחזור המעיק הזה לא מוסיף לשקט שלי.
בכלל, מהבוקר הייתי די חסרת סבלנות.
גם אחרי השיחה איתך, כשעוד נאבקתי בלהתמקד במה שעלי לעשות, ולשמור את הדמעות שחנקו אותי וזלגו ממני תו"כ השיחה, לאחר כך, לשקט של המיטה, הייתי חסרת סבלנות וקצרה.
הדמעות, מעניין אם אצליח לתזמן אותן בלילה..
איתך, רק מלשמוע אותך, אני נוזלת. זה רק מזכיר לי כמה אני עומס של דמעות יש בתוכי. זה רק מחכה לפרוץ החוצה, ואתך זה פשוט קורה, בלי לתכנן. בדיוק כמו בקפה באמצע הקניון ביום שישי האחרון.. אני יודעת שסיפקנו הצגה טובה לכמה מאלו שישבו שם..(:
---
בקריאה שניה של הפוסט הזה, הוא לא מסוגנן מי יודע מה, אבל למי אכפת.
וכן, זו אני שקיבלתי "מצטיינת" בתחביר והבעה.. כנראה שעבר לי.
(-:
