זמן של סליחות, זו התקופה הזו, שכל סטטוס בפייסבוק מתחיל ונגמר בסליחות לעצמנו ולסביבה.
ערב יום כיפור, זמן שכזה..
וכל פוסט כזה מנער אותי עוד קצת. מזכיר לי כמה אני רחוקה מלסלוח, וזה מלחיץ אותי, למרות ששום דבר טוב לא צומח מהלחץ הזה, אבל יותר מידי רגשות מעורבים שם. אני אמנם לא מצליחה לעדיין להביא את עצמי לסלוח. ומצד שני, הרי לא הייתי רוצה לדעת שמשהו רע קרה לו, בגלל שאני "מקפידה" עליו במשך כ"כ הרבה שנים.
מורכב.
קשה לי לחשוב על לסלוח למי שבכלל לא חושב שאולי הוא צריך לבקש סליחה ולהתנצל, ובטח לא חושב מעבר לזה.
הדבר היחיד שמרגיע אותי קצת זו הידיעה שאני בדרך לשם, אולי יום אחד אוכל לסלוח, גם אם לא לקבל או להבין. אולי אוכל לראות שלמרות שאלו דברים נוראיים שנעשו לי, הם נעשו ממקום אומלל וסובל (ותו"כ שאני כותבת את המילים האלו אני מרגישה את ההתנגדות הזו שנבנת בתוכי, מה בדיוק היה אומלל לו?)