מביט לתוכך

עולם של בדידות פנימית ריקנות של עולם זר שהותיר רק בדידות שאין בה כלום אלה רק עשבי בר ומבט חודר אל העולם הפנימי אשר מחפש למה ואיך נותר המבט ריק ושפת גוף רפוייה משדרת עומק של כלום אלה רק ריקנות קיומית אשר חודרת לאט לאט אל הנפש ןמחפשת את מלבד את הבריחה אל מקום לא ידוע שאין שם כלום בדידות גדולה אלה רק כתיבה על אותה בדידות וריקנות ולספר לנייר את אשר אתה חש ונושם יום יום לכתוב שירים על בדידות על ריקנות שאין בה זיק של אור בקצה המנהרה החשוכה וגם פנס הרחוב אינו מאיר את הבדידות אשר מחפשת קרן אור קטן בכדי להביט להבין למה ומדוע לפעמים זו דרך לברוח מהמון מחשבות להכנס אל תוך עצמך ולהגיד לעצמך האם זו הדרך לברוח או שמא זו בדידות שנוצרה משום מקום או מבחירה ולפתע העט ביד והיא כותבת מספרת על מה שיש ומה שאין על בדידות גדולה של עצמך עם עצמך והמון מחשבות ועוד מחשבות שהתוכן וניהול שלהם הם בדידות שיש בה הכל מהכל בדידות אשר מלווה אותך גם כאשר מסביבך יש המון חברים אבל בתוך תוכך יש בך בדידות שואל למה אותה בדידות אינה עוזבת את עולמי הפנימי ותמיד היא שוכנת לה אצלי לפתע הבנתי שהיא חלק מחיי החיים וצריך לדעת להוציא אותה מתוך תוכי ולהגיד לה ביי ולכתוב לה מכתב פרידה לאותה בדידות מעיקה ולסגור את המעטפה ולהשליך לים והנה אותה מעטפה הושלכה לים ואיתה גם הבדידות אל מעמקי הים ןלהגידלעצמי שיבואו עוד ימים של בדידות אבל יש את הכלים להתמודד איתה וליצור דברים יותר חשובים ושמחים כי העיניים מביעות את אשר אתה חש אי שם עמוק בתוכך ואותה בדידות גדולה נעלמת לה מתוך תוכי ןעיניי מקרינות משהו אחר והתחושה הפנימית היא אחרת שונה לגמרי כי כאשר מכניסים אור ואהבה גדולה לתוך עצמך אז ישנם תחושות אחרות של אושר פנימי אשר מחליפות את הבדידות ועייניים מחייכות ושפת הגוף מוצקה איתנה מעבירה מסר של התחדשות חדשה פנימית של בחירה והתמודדות עם אותה בדידות וריקנות אשר התחלפה עם חיוך ומבט עיניים צוחקות מחייכות וזה התחושה הפנימית והחיצונית אשר נותנת לגוף ולנפש להתחבר ולהנות מאותם תחושות של אושר פנימי שהחליף את הבדידות כמו שאמר הרבי מליובאוויטש חייבים להיות בשמחה ואין יאוש בעולם הזה ןהחיוך תמיד יש בו מסר עמוק כאשר הוא הא ממקום אמיתי של חיוך במקום בדידות