מביט לתוכך

האש יוקדת לה בתוך תוכה מפיחה בעולמנו חיים מחממת את גופה ביום קר ואפור ובתוכה עולם של מחשבות אשר אין לה תשובות ןבתוך היער הכל חשוך ואפל ורק אור המדורה מאיר את סביבה אשר בו היא נמצאת ואט אט הלילה יורד וגופה התהום מתקפל לתנוחת עובר בכדי לישון אותם המחשבות אדר בתוך עולמה תמיד עולות ומעיקות לה לו רק ידעה כמה קילומטרים ממנה יש מישהו אשר חושב עליה ודמותה תמיד מול עיניו אבל היא עדיין חושבת שזהו תם ונשלם מעלה היא זכרונות מימים טובים אשר היו עושים ביער כאשר גופה העירום קשור לעץ ומתענגת על השוט אשר מפלח את גופה ומשאיר עליו סימנים של עונג בימים של קור ןעינייה מחייכות לעברו וצחוקה מבקש עוד הצלפות אשר מותירים סימנים של עונג וכאב צרוף או או הבוקר מגיע והיא מתעוררת לקול אשר מוכר לה אומר לה האם זה חלום או מציאות והאש או אט נעלמת אבל בתוך תוכה הגחלת תמיד בוערת כמו סימני השוט אשר על גופה אשר מזכירים לה ימים טובים של עונג כאב ואהבה אשר היו מנת חלקה כאשר האש כבתה והיא מביטה אל עבר השביל ולפתע יד מושטת אליה ולחישה על אוזנה מעירה אותה מחלומה אל מציאות קיימת אשר מזכירה לה ימים טובים של עונג של כאב של אהבה אשר הותירה בגופה ןבתוך תוכה אהבה אמיתית אוהבת ונאהבת ןהגחלת עדיין בוערת בתוכה ליום בו היא תשוב לחוש את העונג שיש בכאב בסבל באהבה אשר היא מחכה לו לבנתיים הגחלת עדיין בוערת בתוכה וגם בתוכו ןמחכים ליום בו האש תבעיר ותאיר את עולמם ביחד